כדי לראות את התחנה הנטושה של סיטי הול (City Hall) בניו יורק לא צריך כרטיס מיוחד ולא סיור בתשלום - צריך רק לעלות על רכבת קו 6 בכיוון דרום, ולא לרדת ממנה בתחנה האחרונה. אחרי שכל הנוסעים יורדים בברוקלין ברידג', הרכבת ממשיכה בלולאת פנייה שעוברת בדיוק בתוך התחנה ההיסטורית - וזו ההזדמנות היחידה לראות מבפנים, דרך החלון, את התחנה הראשונה של הרכבת התחתית בעיר.
סיור מודרך במעמקי הסאבוויי של ניו יורק
לשמוע את הסיפורים שמאחורי התחנות, המנהרות והקווים - בהובלת מי שמכיר את המערכת מבפנים
בדיקת זמינות ומחיר ←התחנה נפתחה באוקטובר 1904 והייתה תחנת הקצה הדרומית של הקו הראשון. היא נבנתה כיצירת מופת - תקרות קמרון מרוצפות בסגנון גואסטבינו (Guastavino), נברשות פליז וצוהרי זכוכית צבעונית - ובכל זאת כמעט אף אחד לא השתמש בה. בדצמבר 1945 היא נסגרה סופית, הכניסות נאטמו והצוהרים כוסו.
מה שנשאר מתחת לאדמה הוא אחד המקומות היפים והפחות מוכרים בעיר, וכל מה שצריך כדי להציץ בו זה נסיעה אחת ברכבת.
איך עושים את זה בפועל - שלב אחר שלב
עולים על רכבת קו 6 בכיוון דרום (downtown) בכל תחנה שנוחה לכם לאורך הקו, ונשארים בפנים עד לתחנה האחרונה, ברוקלין ברידג' - סיטי הול. שם הכרוז מודיע שזו התחנה האחרונה וכולם יורדים. לא יורדים. הרכבת ממשיכה לנסוע לאט בלולאה שמחזירה אותה לכיוון צפון, ובאמצע הלולאה חולפים בתוך התחנה הנטושה.
הצד המעשי: כדאי לעמוד ליד חלון בצד ימין של הרכבת בכיוון הנסיעה, ולהיות מוכנים - המעבר קצר. התאורה בתחנה עמומה מאוד, אז מה שרואים הוא בעיקר קווי המתאר של הקמרונות והריצוף, ולא תמונה מוארת. אחרי הלולאה הרכבת ממשיכה צפונה כרגיל, ואפשר לרדת בתחנה הבאה.
מלונות ליד סיטי הול וגשר ברוקלין
לישון במרחק הליכה מהרובע הפיננסי, מגשר ברוקלין ומתחנות הסאבוויי המרכזיות
בדיקת זמינות ומחיר ←למה בכלל בנו תחנה כל כך מפוארת
ב-27 באוקטובר 1904 יצאה מכאן הרכבת התחתית הראשונה של ניו יורק. סיטי הול הייתה תחנת הקצה הדרומית של קו ה-IRT, ומי שתכנן אותה רצה שהיא תיראה פחות כמו תחנת רכבת ויותר כמו אולם ציבורי - קמרונות רעפים בשיטת גואסטבינו, נברשות פליז וצוהרי זכוכית צבעונית שהכניסו אור יום אל מתחת לאדמה. זו הייתה כרטיס הביקור של המערכת החדשה.
הכישלון שהפך אותה לאתר נטוש
למרות ההשקעה, התחנה כמעט לא שימשה את הנוסעים. רוב האנשים העדיפו את תחנת ברוקלין ברידג' הסמוכה, שהייתה עמוסה ונוחה יותר לחיבורים, וסיטי הול אפילו לא קיבלה סבבוני כניסה עד 1923. הבעיה האמיתית הייתה הצורה: התחנה נבנתה על עיקול חד והתאימה לרכבת בת חמישה קרונות בלבד. כשהמערכת גדלה, הרכבות התארכו ודלתות הקרונות עברו למרכז - והרציף המעוקל פשוט לא יכול היה להתאים את עצמו. ב-31 בדצמבר 1945 היא נסגרה לנוסעים.
הדרך הרשמית - הסיור של מוזיאון התחבורה
מי שרוצה לרדת לתחנה ולעמוד בתוכה יכול לעשות זאת רק בסיור המאורגן של מוזיאון התחבורה של ניו יורק (New York Transit Museum). הסיורים נערכים כמה פעמים בשנה בלבד, פתוחים לחברי מוזיאון בלבד, והכרטיסים אוזלים תוך דקות מרגע פתיחת המכירה. מעבר לכך יש תהליך אישור: מוסרים צילום תעודה מזהה וחותמים על טופס ויתור זמן קצר אחרי הרכישה. בפועל, זו אחת החוויות שקשה לשלב בטיול קצר מתוכנן מראש - ולכן לולאת קו 6 היא הפתרון של רוב המטיילים.
מה עוד יש באותו אזור
הנקודה הזו נמצאת בלב דאונטאון מנהטן, וזה בדיוק היתרון שלה: היא לא דורשת יום נפרד. פארק סיטי הול ובניין העירייה נמצאים ממש מעל התחנה, הכניסה הרגלית לגשר ברוקלין מתחילה במרחק דקות ספורות, והרובע הפיננסי נמצא דרומה. הכי נוח לשלב את הלולאה בסוף יום סיורים באזור - יורדים למטה, נוסעים דרומה קצת, עושים את הלולאה, וממשיכים צפונה לכיוון המלון.
למה זה שווה את הסטייה
מדובר בכמה שניות של הצצה, ולכן צריך לכוון ציפיות: זו לא נקודת תצפית ולא אתר מבוקר. הערך כאן הוא אחר - זו הפיסה היחידה שנותרה מהיום הראשון של הרכבת התחתית, והיא ממשיכה להתקיים מתחת לרגליים של מיליוני אנשים שלא יודעים שהיא שם. למי שכבר סימן את האטרקציות הגדולות בעיר וסקרן לגלות שכבה נוספת, זו אחת הדרכים הפשוטות והזולות ביותר לעשות את זה.
| הדרך | מה רואים | מה נדרש |
|---|---|---|
| לולאת קו 6 | הצצה קצרה מהחלון, תאורה עמומה | נסיעה רגילה בסאבוויי, בלי תיאום מראש |
| סיור מוזיאון התחבורה | ירידה אל הרציף ועמידה בתוך התחנה | חברות במוזיאון, כרטיס נפרד, תיאום מראש ומסמכי אישור |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- הלולאה מתרחשת אחרי התחנה האחרונה של קו 6 בכיוון דרום - ברוקלין ברידג' / סיטי הול
- לא צריך לרדת ולא צריך לשלם שוב - נשארים ברכבת והיא ממשיכה בעצמה
- עדיף לעמוד ליד חלון בצד ימין בכיוון הנסיעה ולהיות מוכנים מראש
- התאורה בתחנה עמומה - מצפים לקווי מתאר של קמרונות, לא לתמונה מוארת
- הסיור הרשמי של מוזיאון התחבורה מוגבל לחברי מוזיאון ונערך מספר פעמים בשנה בלבד
- האזור נמצא בדאונטאון מנהטן, ליד גשר ברוקלין ובניין העירייה - קל לשלב בסוף יום סיורים
טעויות שכדאי להימנע מהן
- לרדת בברוקלין ברידג' עם כולם - זו בדיוק הנקודה שבה צריך להישאר בפנים
- לצפות לתחנה מוארת ומוכנה לצילום - בפועל מדובר בהצצה קצרה ובתאורה חלשה
- לחפש כניסה מהרחוב - כל הכניסות נאטמו והתחנה אינה נגישה מלמעלה
- לתכנן את הסיור הרשמי כחלק מטיול קרוב - הכרטיסים אוזלים תוך דקות ודורשים חברות מראש
- לעלות על קו 6 אקספרס במקום על הרכבת המקומית - רק הרכבת שמסיימת בתחנה הזו עושה את הלולאה
- להקדיש לזה יום שלם - זו תוספת של רבע שעה לסיור באזור, לא יעד בפני עצמו
שאלות נפוצות
איך רואים את התחנה הנטושה של סיטי הול בחינם?
נוסעים בקו 6 בכיוון דרום ולא יורדים בתחנה האחרונה, ברוקלין ברידג' - סיטי הול. הרכבת ממשיכה בלולאת פנייה שעוברת בתוך התחנה ההיסטורית בדרכה חזרה צפונה, ואפשר לראות אותה דרך החלון.
מותר להישאר ברכבת אחרי התחנה האחרונה?
זו הדרך המוכרת והנפוצה שבה מטיילים ותושבים רואים את התחנה. חשוב פשוט לא לרדת אל הרציף הנטוש ולא לנסות להיכנס אליו - הצפייה נעשית מתוך הקרון בלבד.
מתי נסגרה התחנה ולמה?
היא נסגרה לנוסעים ב-31 בדצמבר 1945. הסיבה המרכזית הייתה מבנה הרציף המעוקל, שהתאים לרכבת בת חמישה קרונות ולא יכול היה להתאים את עצמו לרכבות הארוכות יותר ולדלתות שעברו למרכז הקרון.
אפשר להיכנס לתחנה עצמה?
רק בסיור מאורגן של מוזיאון התחבורה של ניו יורק. הסיורים נערכים מספר פעמים בשנה, פתוחים לחברי מוזיאון בלבד, הכרטיסים אוזלים במהירות רבה ונדרשים מסמכי אישור לפני הביקור.
מה מיוחד באדריכלות של התחנה?
היא נבנתה עם תקרות קמרון מרוצפות בשיטת גואסטבינו, נברשות פליז וצוהרי זכוכית צבעונית שהכניסו אור יום מלמעלה - עיצוב שנועד לגרום לתחנה להיראות כמו אולם ציבורי ולא כמו תחנת רכבת.
כמה זמן ההצצה נמשכת?
מדובר בשניות ספורות בזמן שהרכבת חולפת לאט בלולאה. כדאי להתמקם ליד החלון מראש ולהיות מוכנים, כי אין עצירה בתחנה.