בניין דיוקינס לממשל העירוני של מנהטן (David N. Dinkins Manhattan Municipal Building) ניצב בכתובת 1 סנטר סטריט, צמוד לבית העירייה (City Hall) בדאון-טאון מנהטן: גורד שחקים בן 40 קומות בסגנון בוזאר משנת 1914, שעדיין משמש כמשרדי עירייה פעילים, ושבכיפתו נפתחה לאחרונה תצפית חדשה וחינמית בשם Centre 360 - חובה להזמין מקום מראש באתר הרשמי של העירייה.

מדובר באחד המבנים הממשלתיים המרשימים ביותר בניו יורק: אחרי איחוד חמשת הרבעים לעיר אחת, נבנה הבניין הזה כדי לרכז תחת קורת גג אחת עשרות מחלקות עירייה שקודם פעלו מפוזרות ברחבי מנהטן. עד היום עשרות אלפי תושבים עוברים דרכו מדי שבוע לצורך אישורים, רישיונות ומסמכים - זה לא אתר תיירות שנבנה בשביל מבקרים, אלא בניין עבודה אמיתי שרק לאחרונה נפתח חלק קטן ממנו, הכיפה שבראשו, לקהל הרחב.

התוצאה היא נקודת עצירה נדירה בדאון-טאון: הפסל הענק המוזהב שעל הגג, הארקדה המקושתת הפתוחה לכולם בכניסה לתחנת הרכבת התחתית, והשם שהוענק לבניין לזכר ראש העיר השחור הראשון של ניו יורק - כל אלה הופכים אותו לעצירה משתלמת בדרך בין בית העירייה, גשר ברוקלין והפיננשל דיסטריקט, גם בלי כרטיס תצפית.

בניין שנולד מאיחוד חמשת הרבעים: ההיסטוריה והאדריכלות

עד 1898 ניהלו מנהטן, ברוקלין, קווינס, הברונקס וסטטן איילנד את עצמם כערים נפרדות. כשהן התאחדו לעיר ניו יורק אחת, מנגנון השלטון העירוני גדל בין לילה, ועשרות מחלקות עירייה מצאו את עצמן מפוזרות בבניינים שכורים ברחבי מנהטן בלי בית קבע. הפתרון היה מבנה משרדים אחד וענק, שיאכלס תחת גג אחד את כל הבירוקרטיה העירונית של הרובע החדש.

מקימים גורד שחקים בשביל פקידות

התכנון נמסר למשרד האדריכלים הנחשב מקינם, מיד אנד וייט (McKim, Mead and White), ובפועל עוצב בידי השותף וויליאם קנדל. הבנייה נמשכה משנת 1909 עד 1914 בעלות של כ-12 מיליון דולר - סכום עתק לתקופה. התוצאה: מגדל בן 40 קומות וגובה של כ-177 מטר, שבזמנו נחשב לאחד מבנייני המשרדים הגדולים בעולם, ועדיין שומר על מקום של כבוד בין גורדי השחקים המוקדמים של ניו יורק.

בוזאר בהשראה רומית, איטלקית וצרפתית

הסגנון האדריכלי הוא בוזאר (Beaux-Arts) קלאסי: עמודות מסיביות, קשתות מקושטות, ופסלים דקורטיביים שמערבבים מוטיבים מהאימפריה הרומית עם רנסאנס איטלקי וצרפתי. מי שמגיע מכיוון בתי המשפט הפדרליים בכיכר פולי יבחין מיד בקרבה הסגנונית בין המבנים - כל האזור נבנה באותה תקופה ובאותה שפה חזותית מונומנטלית.

השפעה שהגיעה עד קליבלנד וברית המועצות

לא כל בניין ממשלתי זוכה לחיקויים ברחבי העולם. הצורה של המגדל הזה - בסיס רחב עם מגדל מרכזי צר וכיפה מעוטרת - שימשה בהמשך כהשראה ל-Terminal Tower בקליבלנד ולבניין Wrigley בשיקגו, ולפי חוקרי אדריכלות גם לחלק מ'שבע האחיות' הסטליניסטיות שנבנו במוסקבה עשורים אחר כך. מעטים המבקרים שמצלמים אותו ליד בית העירייה יודעים שהוא השפיע על קווי הרקיע של קליבלנד, שיקגו ואפילו מוסקבה.

הכיפה, פסל Civic Fame, והשם לזכרו של David N. Dinkins

בראש המגדל יושבת כיפה מעוטרת, ומעליה פסל ברונזה מוזהב בגובה כ-7.5 מטר שנקרא Civic Fame - 'התהילה האזרחית'. הפסל, מעשה ידיו של הפסל אדולף ויינמן ולפי הדוגמנית אודרי מנסון, מחזיק כתר עם חמישה מגדלים המסמלים את חמשת הרבעים של העיר. הוא נחשב עד היום לאחד הפסלים הגדולים שמוצבים על גבי בניין בכל ארצות הברית.

מ-Municipal Building ל-David N. Dinkins Municipal Building

עד 2015 נשא הבניין את השם הגנרי Manhattan Municipal Building. באותה שנה שינתה עיריית ניו יורק את שמו לכבוד דיוויד דיוקינס, ראש העיר השחור הראשון בתולדות ניו יורק, שכיהן בין 1990 ל-1993. השינוי לא היה מקרי: דיוקינס לא רק כיהן כראש עיר, הוא עבד פיזית בתוך הבניין הזה במשך יותר מעשור וחצי לפני שהגיע לראשות העיר.

האיש שעבד בבניין 14 שנה לפני שהפך לראש העיר

בין 1975 ל-1985 שימש דיוקינס כמזכיר העירייה (City Clerk) - תפקיד שמשרדיו ממוקמים בדיוק בבניין הזה. אחר כך, בין 1986 ל-1990, כיהן כנשיא מחוז מנהטן (Manhattan Borough President), גם הוא תפקיד שמושבו היה באותו מבנה, לפני שעבר לבית העירייה הסמוך כראש העיר הנבחר. קשה למצוא שם מתאים יותר להעניק לבניין הזה מזה של אדם שביליה בו כמעט 15 שנות קריירה ציבורית.

Centre 360: התצפית החדשה שנפתחה בכיפה ההיסטורית

עד לאחרונה, הכיפה של הבניין הייתה נגישה רק לעובדי עירייה ולאורחים מיוחדים. זה השתנה עם פתיחתה של Centre 360 - תצפית ציבורית חדשה שממוקמת בתוך הכיפה הבוזארית ההיסטורית, בגובה של יותר מ-150 מטר מעל רמת הרחוב, כחלק משיפוץ נרחב שביצעה מחלקת השירותים המנהליים של העירייה (DCAS).

מה רואים מלמעלה

מהתצפית נשקף מבט פנורמי על כל חמשת הרבעים בבת אחת - נדיר יחסית לתצפיות אחרות בעיר שמתמקדות בעיקר במנהטן. מכיוון שהמיקום נמצא ממש בלב הרובע האזרחי של דאון-טאון, רואים משם בבירור את גשר ברוקלין, בניין וולוורת', הפיננשל דיסטריקט, ואת נהר האסט לצד נהר האדסון בקצוות הנגדיים.

קבוצות קטנות, לא המון תיירים

בניגוד לתצפיות ההמוניות במידטאון, כאן מדובר בחוויה אינטימית: מבקרים עולים בקבוצות של עד חמישה אנשים בלבד, מלווים מנקודת איסוף בקומת הקרקע של הבניין. הפעילות מוצעת בשמונה מפגשי תצפית ביום, בימי חול בלבד, בין השעות 9:00 ל-17:00 - כך שסופי שבוע וערבים אינם אפשרות כרגע.

איך מזמינים מקום ב-Centre 360 בלי לפספס

הכניסה ל-Centre 360 חינמית לחלוטין, אבל הזמנה מראש היא תנאי סף מוחלט: אין אפשרות הליכה ספונטנית לתצפית הזאת, גם אם רואים תור ריק בכניסה לבניין. ההזמנה מתבצעת אך ורק דרך אתר האינטרנט הרשמי של העירייה בכתובת a856-centre360.nyc.gov, ולא דרך שום פלטפורמת תיירות מסחרית - Centre 360 לא נמכרת ב-GetYourGuide, ב-Viator או ב-Tiqets, וכל הצעה שנתקלים בה שם לתצפית הזאת כנראה לא רלוונטית.

תהליך ההזמנה צעד-צעד

אחרי מילוי טופס ההזמנה באתר נשלח מייל ראשון שמבקש אישור - חשוב להבין שזה עדיין לא אישור סופי, אלא רק שלב ביניים. רק אחרי שמאשרים את המייל הזה מגיע מייל שני עם קוד QR וכל פרטי הביקור, וזהו האישור בפועל שצריך להציג בכניסה.

מתי לתפוס מקום

מכסות חדשות נפתחות בתחילת כל חודש, ולפי דיווחי מבקרים הן נתפסות מהר יחסית. מי שמתכנן ביקור בתאריך ספציפי - למשל בשילוב עם טיול לבית העירייה או לגשר ברוקלין - כדאי שיבדוק את יומן ההזמנות מוקדם ככל האפשר במקום להשאיר את זה לרגע האחרון. יחד עם זאת, האתר הרשמי מאפשר גם הזמנות לאותו יום כשיש מקום פנוי, כך ששווה לבדוק זמינות גם ברגע האחרון אם התוכניות השתנו.

מסביב לבניין: מה שווה לשלב באותו סיור

בניין דיוקינס לא עומד לבד - הוא חלק מהריכוז הצפוף ביותר של אדריכלות ממשלתית היסטורית בכל ניו יורק, ורוב האתרים הסמוכים אפשר לכסות ברגל תוך פחות משעה. למי שרוצה תמונה רחבה יותר על החלוקה לשכונות של מנהטן לפני היציאה לדרך, יש הרחבה נפרדת על השכונות של מנהטן.

בית העירייה וגשר ברוקלין

מטרים ספורים משם עומד בית העירייה עצמו - מבנה נמוך ואלגנטי בהרבה, ולא צריך להתבלבל בין השניים: זה הבית ההיסטורי של ראש העיר, בעוד בניין דיוקינס הוא מגדל המשרדים הגבוה שמאחוריו. משם, הליכה של כמה דקות מובילה להליכה על גשר ברוקלין - אחד ממסלולי ההליכה החינמיים והמצולמים ביותר בעיר. מי שממשיך מדרום לגשר יכול לרדת עד קצה האי ולעלות למעבורת סטטן איילנד החינמית, לתצפית נוספת וחינמית לגמרי על פסל החירות מהמים.

הארקדה עם אריחי גואסטבינו

גם בלי הזמנה לתצפית אפשר ליהנות מפינה אדריכלית נדירה: הארקדה המקומרת בקומת הקרקע של הבניין, שמובילה לתחנת הרכבת התחתית Chambers Street, מקורה בתקרת אריחים קמורה מעשה ידי רפאל גואסטבינו - אותה טכניקת בנייה קטלאנית שמככבת גם באולם הראשי של גרנד סנטרל. השטח פתוח לציבור בחינם, בלי טופס הזמנה ובלי תור, ומהווה נקודת צילום נחמדה תוך כדי מעבר לרכבת התחתית.

טריק לחובבי רכבות תחתיות

מי שנוסע ברכבת ה-6 לכיוון דרום ונשאר בקרון בתחנה הסופית יכול לראות דרך החלון, כשהרכבת מבצעת פניית פרסה כדי לחזור צפונה, את התחנה הנטושה של סיטי הול - אחת התחנות המרשימות והכי פחות מוכרות ברשת, ואפשר לראות אותה בלי להזמין סיור מודרך בתשלום, פשוט על ידי הישארות ברכבת.

וולוורת', פולי סקוור וקבר האפריקאים

בהמשך הרחוב אפשר לראות את חזית בניין וולוורת' המפורסם, את עמודות בתי המשפט סביב כיכר פולי, ואת אתר קבר האפריקאים הלאומי - בית קברות היסטורי של אפריקאים משועבדים וחופשיים מהמאות ה-17 וה-18 שהתגלה מחדש בעבודות חפירה. זהו אתר הנצחה - ראוי לביקור שקט ומכבד, לא לצילומים תיירותיים.

השוואה לתצפיות המוכרות של ניו יורק - ואיפה Centre 360 שונה

ניו יורק מלאה בתצפיות בתשלום, וכל אחת מהן מציעה זווית שונה על העיר. הטבלה בהמשך העמוד מרכזת את הנתונים, אבל שווה להבין את ההיגיון: ככל שהתצפית גבוהה יותר וממוקמת יותר במרכז מידטאון, כך היא יקרה יותר ודורשת יותר תכנון מראש.

מידטאון: הגבוה, המפורסם והדחוס

אמפייר סטייט בילדינג וTop of the Rock ברוקפלר סנטר הן שתי הקלאסיקות של מידטאון - שתיהן דורשות כרטיס מראש, ושתיהן ידועות בתורים ארוכים בשעות השיא. Summit One Vanderbilt ליד גרנד סנטרל היא התוספת המודרנית ביותר, עם חוויית אמנות דיגיטלית לצד התצפית עצמה.

דאון-טאון: הגבוה ביותר, והחינמי ביותר

בOne World Observatory בפיננשל דיסטריקט - הגבוהה מכולן - משלמים על הזכות להיות במגדל הגבוה ביותר בחצי הכדור המערבי. Centre 360 בבניין דיוקינס, לעומת זאת, נמוכה יותר מכל אלה, אבל היא היחידה מהרשימה שלא עולה כלום - המחיר שמשלמים הוא בזמן ההזמנה ובגמישות בתאריכים, לא בכרטיס.

טיפים לישראלים: טיסות, כשרות וכסף בדאון-טאון מנהטן

מנקודת המבט של מטייל ישראלי, האזור הזה של מנהטן דורש קצת תכנון שונה מהקניות בפיפת' אבניו או האורות של טיימס סקוור.

איך מגיעים ולאן ממשיכים

יש טיסות ישירות בין תל אביב לשדות התעופה JFK ונוארק (EWR), ואזרחים ישראלים זכאים להיכנס לארה'ב במסלול ESTA בכפוף לתנאי הזכאות המעודכנים. מהשדה, הדרך הפשוטה ביותר לדאון-טאון היא רכבת תחתית או שאטל לתחנה מרכזית ומשם החלפה לקווי ה-4, 5, 6 או J, Z שמגיעים ישירות לתחנות הצמודות לבניין. מי שמתלבט איפה לישון קרוב לאזור הזה יכול להיעזר ברשימת המלונות שהישראלים הכי אוהבים במנהטן, חלקם במרחק הליכה סביר מהפיננשל דיסטריקט.

כשרות וניהול שבת בדאון-טאון

הסצנה הכשרה של מנהטן מרוכזת בעיקר במידטאון ובאפר ווסט סייד, כך שבדאון-טאון האפשרויות דלילות יותר - שווה לתכנן ארוחות מראש או לשלב את הביקור באזור הזה עם יום שכולו מרוכז יותר צפונה. יש בתי חב'ד פעילים במנהטן שיכולים לסייע בלוגיסטיקת שבת למי שנשאר בעיר בסופי שבוע, ומי שמתכנן להיות בעיר בשבת יכול להיעזר בטיפים המרוכזים במה עושים בשבת בניו יורק.

מה שמפתיע ישראלים: טיפים ומע'מ

שני דברים שתופסים ישראלים לא מוכנים: תרבות הטיפים האמריקאית, שבה 18 עד 22 אחוז זה הסטנדרט המצופה במסעדות ולא בונוס, ומס המכירה המקומי (כ-8.875 אחוז בעיר ניו יורק) שמתווסף למחיר המתויג ולא כלול בו מראש כמו במחירי ישראל. מי הברז בטוחים לשתייה בכל רחבי העיר, ובתי מרקחת רשת פרוסים בשפע גם בדאון-טאון לצרכים בסיסיים.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הכניסה לבניין עצמו מיועדת לעובדי עירייה ולמבקרים בענייני מנהל - Centre 360 היא הדרך הרשמית היחידה לקהל הרחב להגיע לכיפה.
• הזמנה מראש ל-Centre 360 היא תנאי סף מוחלט - אין אפשרות הליכה ספונטנית, גם כשההמתנה בכניסה נראית קצרה.
• הפעילות מוגבלת לימי חול, שמונה מפגשים ביום, בקבוצות של עד חמישה מבקרים בהזמנה.
• הארקדה עם אריחי גואסטבינו בכניסה לתחנת הרכבת התחתית פתוחה לציבור בחינם, בלי צורך בהזמנה כלשהי.
• לשכת הנישואים של ניו יורק כבר לא ממוקמת בבניין הזה - היא עברה לכתובת אחרת בדאון-טאון כבר לפני יותר מעשור.
• הכניסה ל-Centre 360 עצמה חינמית לגמרי, אבל היא נמכרת אך ורק דרך אתר העירייה, לא דרך אף פלטפורמת תיירות מסחרית.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע לבניין בלי הזמנה ל-Centre 360 בתקווה להצטרף ספונטנית - זה פשוט לא אפשרי.
• לחפש כרטיס לתצפית הזאת ב-GetYourGuide, Viator או Tiqets - היא לא נמכרת שם בכלל.
• להתבלבל בין הבניין הזה לבין בית העירייה הסמוך - שני מבנים נפרדים לגמרי, עם היסטוריה ותפקיד שונים.
• לעצור אחרי המייל הראשון בתהליך ההזמנה ולחשוב שהמקום מובטח - צריך לאשר אותו כדי לקבל את קוד ה-QR הסופי.
• לתכנן ביקור בסוף שבוע - הפעילות פועלת בימי חול בלבד.
• להניח שאפשר להתחתן בבניין הזה - לשכת הנישואים עברה משם כבר מזמן.

שאלות נפוצות

כמה עולה הכניסה לתצפית Centre 360?

הכניסה חינמית לחלוטין. עם זאת, חובה להזמין מקום מראש באתר הרשמי של העירייה - אין אפשרות תשלום מזורז, ואין אפשרות לרכוש כרטיס דרך פלטפורמות תיירות מסחריות.

איפה מזמינים מקום ל-Centre 360?

אך ורק דרך אתר האינטרנט הרשמי של עיריית ניו יורק. התהליך כולל שני שלבי מייל - אישור ראשוני ואז מייל שני עם קוד QR - ולא דרך GetYourGuide, Viator או Tiqets, שם התצפית הזאת לא קיימת בכלל.

מה ההבדל בין בניין דיוקינס לבין בית העירייה?

אלה שני מבנים נפרדים לגמרי הצמודים זה לזה. בית העירייה הוא המבנה הנמוך וההיסטורי ששימש כמושב ראש העיר; בניין דיוקינס הוא מגדל המשרדים הגבוה של 40 קומות מאחוריו, שמאכלס מחלקות עירייה ומשמש כיום גם כתצפית ציבורית בכיפתו.

איך מגיעים לבניין בתחבורה ציבורית?

קווי הרכבת התחתית 4, 5 ו-6 עוצרים בתחנה הצמודה ממש לצדו, וגם קווי J ו-Z עוצרים בתחנת Chambers Street שנכנסת ישירות לארקדה של הבניין.

אפשר לבקר בארקדה של הבניין בלי הזמנה?

כן. הארקדה בקומת הקרקע, עם תקרת האריחים המקומרת של גואסטבינו, פתוחה לציבור בחינם כחלק ממעבר לתחנת הרכבת התחתית, בלי שום צורך בהזמנה או כרטיס.

לשכת הנישואים של ניו יורק עדיין נמצאת בבניין הזה?

לא. הלשכה עברה מהבניין לכתובת אחרת בדאון-טאון כבר לפני יותר מעשור, כך שמי שמחפש את מחלקת הנישואים צריך לבדוק את הכתובת המעודכנת ולא להגיע לכאן.