שייט במפרץ ניו יורק הוא הדרך המהירה לראות את פסל החירות, את גשר ברוקלין מלמטה ואת כל קו הרקיע של מנהטן ברצף אחד. חמישה סוגים עיקריים: הפלגת קו רקיע ביום, הפלגת ערב עם העיר המוארת, הפלגה עם ארוחה, סירה מהירה קצרה, והמעבורת הרשמית שהיא היחידה שעוצרת בפסל החירות ובאליס איילנד.
אורות הנמל וקו הרקיע המואר
הפלגה שיוצאת אחרי רדת החשכה, עם קו הרקיע של מנהטן ופסל החירות בתאורת לילה - הקטגוריה המבוקשת ביותר בעונה, ונמכרת מראש.
בדיקת זמינות ומחיר ←ההבדל בין הזוויות אינו עניין של טעם. מהרחוב מנהטן היא קיר: צוואר מתוח כלפי מעלה ובניין אחד שמסתיר את השני. מהמים היא נפרשת לרוחב, והפרופורציות שאי אפשר לחוש ברחוב נעשות ברורות בבת אחת - כמה נמוך הרובע הפיננסי לעומת מידטאון, כמה קטן האי הזה בעצם, וכמה מהעיר יושבת ממש על קו המים.
הבחירה בין סוגי ההפלגות משנה את החוויה יותר משהיא משנה את המחיר. הפלגה עם ארוחה ארוכה בזמן אבל המסלול שלה קצר; סירה מהירה מרגשת אבל בלתי אפשרית לצילום; והפלגה שנראית בכרטיס כמו "פסל החירות" עלולה להיות מעבר לידו בלבד ולא ירידה אליו. ההפרש בין השתיים הוא ההפרש בין שעה לחצי יום.
מה באמת רואים מהמים - ולמה זו לא אותה ניו יורק
ברגע שהסירה מתרחקת מהמזח מתרחש דבר אחד שאי אפשר לשחזר מהיבשה: הבניינים הבודדים מתלכדים לרכס אחד רצוף, ולראשונה אפשר לקרוא את הצורה של האי. שני גושים גבוהים - הרובע הפיננסי בדרום ומידטאון במרכז - ובין שניהם שקע ארוך של מבנים נמוכים סביב הכפר והלואר איסט סייד. ההסבר המקובל תולה את הצורה בעומק שכבת הסלע, שקרובה לפני השטח בשני הקצוות; חוקרים אחרים מצביעים דווקא על היסטוריה של ערכי קרקע ועל מיקומם של מרכזי המסחר הישנים. כך או כך, זהו קו המתאר שמופיע בכל צילום מהמים.
הגשרים, מלמטה
גשר ברוקלין (Brooklyn Bridge) נראה אחרת לגמרי כשעוברים מתחתיו. משביל העץ שבמרכזו רואים בעיקר את הכבלים; מהסיפון רואים את מגדלי הגרניט הענקיים במלוא גובהם ואת שתי הקשתות המחודדות בסגנון הניאו-גותי שהעניקו לו את הכינוי "הקתדרלה של הנמל". הוא נפתח בשנת 1883 והיה אז הגשר התלוי הארוך בעולם. מיד אחריו מגיע גשר מנהטן - פלדה כחולה וקווים ישרים, דור אחר לגמרי של הנדסה - ואז גשר וויליאמסבורג. שלושתם ברצף של דקות ספורות, וזה אחד הרגעים החזקים ביותר בכל מסלול שעובר בנהר המזרחי.
האיים שאף אחד לא עוצר בהם
גוברנורס איילנד עם המצודה העגולה קסל וויליאמס; הצד הדרומי של אליס איילנד (Ellis Island) עם מתחם בתי החולים הנטוש, שנראה מהמים כמו עיירה שקפאה; המגדלור הישן בקצה הדרומי של רוזוולט איילנד; ובהקפה המלאה של האי גם המגדלור האדום הקטן שיושב ממש מתחת לגשר ג'ורג' וושינגטון. אלה פרטים שלא מופיעים ברשימות אטרקציות, והם מה שמפריד בין הפלגה שנראית כמו גלויה לבין הפלגה שנשארת בזיכרון.
פסל החירות בקנה מידה אמיתי
מבאטרי פארק פסל החירות הוא נקודה ירוקה קטנה בקצה המים, ורוב המבקרים מופתעים עד כמה הוא נראה רחוק. רוב ההפלגות התיירותיות מתקרבות אליו למרחק שבו הכתר, הלפיד והלוח שבידו השמאלית ברורים לעין - אך בלי לרדת לאי. זה ההבדל המהותי הראשון שכדאי להבין עוד לפני שקונים כרטיס.
איפה לישון קרוב לנקודת היציאה
מידטאון ווסט מציב אתכם במרחק הליכה ממזח 83, נקודת היציאה של רוב הפלגות קו הרקיע והסירות המהירות.
בדיקת זמינות ומחיר ←הפלגת קו הרקיע ביום - הקלאסיקה שכולם מתחילים ממנה
זו ההפלגה הבסיסית, ובדרך כלל גם הנכונה לביקור ראשון: יוצאים באור יום, מקיפים את דרום מנהטן, עוברים ליד פסל החירות ואליס איילנד וחוזרים. אין ארוחה, אין מוזיקה חזקה, ויש פרשן חי או הסבר מוקלט שמלווים את המסלול. המפעיל הוותיק בקטגוריה יוצא ממזח 83 במידטאון ווסט, ומציע גם גרסה ארוכה שמקיפה את כל האי.
ההקפה המלאה מול הלולאה הדרומית
הלולאה הדרומית היא הקצרה: דרומה בנהר ההדסון לאורך מידטאון והרובע הפיננסי, סיבוב סביב קצה האי, התקרבות לפסל החירות ולאליס איילנד, וחזרה. ההקפה המלאה ממשיכה מזרחה - מתחת לשלושת הגשרים, לצד בניין האומות המאוחדות ורוזוולט איילנד, דרך מיצר הל גייט אל תוך נהר הארלם, שם הגשרים נמוכים וחלקם מסתובבים על צירם כדי לאפשר מעבר, ולבסוף חזרה לנהר ההדסון מתחת לגשר ג'ורג' וושינגטון. ההקפה המלאה היא הארוכה שבאפשרויות ומכסה בעין את כל חמשת הרבעים; הלולאה הדרומית מספקת את התמונות המוכרות בפחות זמן ובפחות כסף.
הקטע שכולם מפספסים
בהקפה המלאה, קטע נהר הארלם הוא החלק ה"משעמם" לכאורה: אין בו קו רקיע, וכמעט כל הנוסעים יורדים באותו זמן לקפיטריה. זה בדיוק הרגע לתפוס מקום במעקה הקדמי של הסיפון הפתוח, כי מיד אחריו מגיעה החזרה לנהר ההדסון עם האור הטוב של סוף היום. מטיילים מנוסים מתארים את התרגיל הזה שוב ושוב בפורומים, והוא עובד.
איפה לשבת ומתי האור נכון
מנהטן נמצאת ממזרח לנהר ההדסון, ולכן החשבון פשוט: בשעות הבוקר השמש נמצאת מאחורי הבניינים והצילום מנהר ההדסון יוצא נגד האור, ואילו אחר הצהריים השמש מאחורי הצופה וקו הרקיע מואר במלואו. מהצד המזרחי המצב הפוך, ושם דווקא הבוקר עדיף. בהפלגה שיוצאת ממידטאון ווסט, הצד השמאלי של הסיפון פונה אל מנהטן בדרך דרומה. הישיבה בסיפון הפתוח היא לפי כל הקודם זוכה, והתור מתחיל להיווצר הרבה לפני פתיחת שער העלייה - להגיע מוקדם זה ההבדל בין מעקה לבין ספסל אחורי. כדי להבין לאן בדיוק מסתכלים לאורך המסלול שווה להכיר קודם את מפת השכונות של מנהטן, ואפשר גם להשוות בין ההפלגות היוצאות מניו יורק לפי מזח, אורך מסלול ושעת יציאה.
הפלגת ערב ואורות - קו הרקיע המואר
ההפלגה שיוצאת אחרי רדת החשכה היא חוויה שונה לחלוטין, ולא גרסת לילה של אותו דבר. במקום פרטים אדריכליים רואים מסה של אור: חלונות משרדים דולקים, כתר האמפייר סטייט בילדינג שמחליף צבעים לפי מועדים ואירועים, וואן וורלד טרייד סנטר עם התאורה הלבנה בקצה הדרומי, ופסל החירות מואר על רקע שחור. מדי ספטמבר מוקרנות באתר שבו עמדו מגדלי התאומים שתי קרני אור אנכיות לזכר הנספים, והן נראות היטב מהמים; זהו רגע של זיכרון ולא פריט ברשימת אטרקציות.
שעת הכחול היא החלון האמיתי
הרגע הטוב ביותר אינו החושך המלא אלא הפרק שבין עשרים לארבעים דקות אחרי השקיעה, כשהשמיים עדיין כחולים עמוקים ואורות הבניינים כבר דולקים במלואם. אז שני מקורות האור מאוזנים, השמיים לא יוצאים שחורים והחלונות לא נשרפים. הפלגות שקיעה נכנסות לחלון הזה באמצע המסלול; הפלגות שיוצאות מאוחר יותר כבר מפספסות אותו. מי שמגיע בשביל צילומים צריך לבדוק את שעת השקיעה בתאריך שלו ולבחור יציאה שמתחילה בסביבות חצי שעה לפניה.
איך מצלמים מסיפון שזז
הכלל הראשון הוא לצאת החוצה. סיפון סגור נוח ומחומם, אבל הזכוכית מחזירה את תאורת הפנים של הסירה וכל תמונה מקבלת שכבה של השתקפויות. אם אין ברירה, מצמידים את העדשה ממש לזכוכית וחוסמים את האור מהצדדים בכף היד. בחוץ נשענים על המעקה כדי לייצב, מכבים את הפלאש - הוא לא מגיע לשום מקום - ומשתמשים במצב לילה של הטלפון רק כשהסירה איטית או עוצרת, אחרת התמונה יוצאת מרוחה. בהתקרבות לפסל החירות רוב הסירות מסתובבות כדי ששני הצדדים יראו אותו, ולכן אין טעם להיאבק על צד מסוים בעלייה לסירה.
קר יותר ממה שנדמה
גם בערב קיץ, הרוח על המים בשילוב מהירות הסירה מורידה את תחושת החום במידה ניכרת לעומת הרחוב. שכבה נוספת וכובע שלא עף הם ההבדל בין להישאר בחוץ לאורך כל ההפלגה לבין להיכנס פנימה אחרי עשר דקות ולראות את הכול דרך זכוכית. אחת ההפלגות המבוקשות בקטגוריה הזאת היא הפלגת אורות הנמל בערב, שמתמקדת בדיוק בקו הרקיע המואר ובפסל החירות בתאורת לילה.
הפלגה עם ארוחה - דינר קרוז ובראנץ על המים
בהפלגה עם ארוחה הנוף הוא רקע ולא מוקד. הסירה ארוכה יותר בזמן, אבל המסלול שלה קצר ואיטי - לרוב סביב דרום מנהטן בלבד - והקצב בנוי סביב ההגשה ולא סביב מה שעובר בחלון. מי שמגיע כדי להספיק לראות כמה שיותר יתאכזב; מי שמגיע לערב חגיגי לרוב לא.
סירות זכוכית מול סירות מסיבה
אלה שתי משפחות שונות לגמרי שנמכרות תחת אותו שם. הראשונה היא סירות עם סיפון סגור וחלונות פנורמיים מהרצפה לתקרה ללא עמודים חוסמים, אווירה שקטה, מוזיקה חיה עדינה ולעיתים קוד לבוש; הן יוצאות בין היתר מאזור צ'לסי פירס. המשפחה השנייה היא סירות אירועים גדולות עם דיסק-ג'וקי, רחבת ריקודים וקהל צעיר בהרבה. שתיהן מופיעות בחיפוש כ-"dinner cruise", וההבדל ביניהן עצום. לפני הזמנה שווה לחפש בתיאור המוצר אם מוזכרת רחבת ריקודים - זה הסימן המבחין הכי אמין.
שולחן ליד החלון זה לא מובן מאליו
ברוב הסירות מיקום השולחן נקבע לפי סדר ההזמנה או לפי דרגת כרטיס יקרה יותר. מי שמזמין כמה שבועות מראש ומבקש במפורש שולחן חלון מקבל אותו לעיתים קרובות; מי שמזמין ביום היציאה יושב במרכז האולם ורואה בעיקר את הגב של האנשים שכן הזמינו מראש. זו אחת התלונות החוזרות ביותר בפורומים של מטיילים, וגם אחת הקלות למניעה.
כשרות, שבת ומה שישראלים צריכים לדעת
התפריטים בהפלגות המסחריות אינם כשרים. קיימות הפלגות כשרות, אך הן פועלות כאירועים סגורים או כצ'רטרים ייעודיים ולא כמכירה יומיומית, ויש לוודא את זהות ההשגחה ישירות מול המפעיל ולא להסתמך על ניסוח שיווקי. אפשרות מעשית ופשוטה יותר היא לאכול לפני, לבחור הפלגת נוף ללא ארוחה, ולסיים בקינוח כשר ביבשה - בעיר יש גלידריות כשרות במרחק סביר מכמה מהמזחים המרכזיים. ההפלגות פועלות גם בשבת, והכרטיס נרכש תמיד מראש.
הטיפ והמס שמופיעים בסוף
בהפלגות עם ארוחה נהוג להוסיף דמי שירות אוטומטיים לחשבון, ולעיתים הם כבר כלולים במחיר הכרטיס באתר. ישראלים רבים מוסיפים טיפ שני מתוך הרגל - שווה לקרוא את שורת החשבון הסופית לפני שמוסיפים. בנוסף, מס המכירה של העיר מתווסף בקופה ואינו מופיע במחיר המוצג, וזו הפתעה קבועה למי שמגיע מארץ שבה המחיר על המדף הוא המחיר שמשלמים.
סירות מהירות ומפרשיות - שני הקצוות של הסקאלה
בין ההפלגה הקלאסית לבין ארוחת הערב נמצאות שתי אפשרויות שיושבות בקצוות מנוגדים לחלוטין: משהו מהיר, רועש ורטוב, ומשהו איטי ושקט כמעט לגמרי.
הסירה המהירה
סירות המהירות יוצאות ממידטאון ווסט ורצות במורד נהר ההדסון עד אזור פסל החירות וחזרה, עם מוזיקה חזקה, סיבובים חדים והמון רסס. זו חוויית אקשן קצרה ולא סיור: אין הסבר של ממש, ואי אפשר לצלם דבר. השורות הקדמיות נרטבות באמת ולא "קצת", ומטיילים ממליצים לשמור טלפון בכיס אטום ולשבת מאחור למי שרוצה להישאר יבש. השירות עונתי ופועל בחודשים החמים בלבד, ויש הגבלות גיל וגובה שמשתנות בין מפעילים - לוודא מראש לפני שמזמינים לילדים. מתאים לנוער ולילדים גדולים, פחות לילדים קטנים, וכמעט בכלל לא למי שהגיע בשביל הנוף.
מפרשית - הקצה השקט
בקצה הנגדי נמצאות המפרשיות והיאכטות בסגנון קלאסי שיוצאות ממרינת נורת' קוב בבאטרי פארק סיטי ומצ'לסי. תחת מפרש המנוע כבוי, והדבר היחיד שנשמע הוא המים והרוח. הקבוצות קטנות בהרבה מסירת התיירים הגדולה, לעיתים מזמינים את הנוסעים לעזור בהרמת המפרש, והחוויה קרובה יותר להפלגה אמיתית מאשר לסיור מאורגן. נקודה שכדאי לדעת מראש: הסירה נוטה על צידה תחת רוח, ומי שזה מפריע לו ישב במרכזה ולא בקצה. אפשרויות הפלגה נוספות מכל הסוגים מרוכזות גם בקטלוג הפעילויות של ניו יורק.
ההפלגה לפסל החירות ולאליס איילנד - כשההפלגה היא הביקור
זו אינה עוד אפשרות ברשימה אלא קטגוריה נפרדת לגמרי. כל שאר ההפלגות עוברות ליד פסל החירות; רק המעבורת הרשמית של הזכיין המורשה עוגנת באי החירות ובאליס איילנד ומאפשרת לרדת בהם. היא יוצאת משתי נקודות בלבד: באטרי פארק בדרום מנהטן, וליברטי סטייט פארק בג'רזי סיטי שבניו ג'רזי.
מה הכרטיס באמת כולל
כרטיס אחד מכסה את המעבורת, את הירידה באי החירות, את הירידה באליס איילנד, את הכניסה למוזיאון ההגירה ואת ההסבר הקולי בשני האתרים. הוא גם אומר שמדובר בחצי יום ולא בשעה: יש בידוק ביטחוני בסגנון נמל תעופה בנקודת היציאה, המתנה למעבורת, ואז שני אתרים שכל אחד מהם דורש זמן אמיתי. תכנון של פחות מארבע שעות כמעט תמיד מסתיים בריצה ובוויתור על אחד האיים.
בסיס וכתר - הזמנה נפרדת ומוקדמת
הכניסה לבסיס הפסל והעלייה לכתר אינן כלולות בכרטיס הרגיל ודורשות שריון נפרד ומוגבל בכמות. הכתר נסגר לחודשים ארוכים מראש, העלייה אליו היא במדרגות לולייניות צרות ללא מעלית, ואי אפשר להעלות אליו תיקים - יש לוקרים בכניסה. מי שמחליט על כך יומיים לפני הטיסה, בעונה, כמעט בוודאות לא ימצא מקום פנוי.
אליס איילנד - החלק שרוב האנשים ממהרים דרכו
אולם הרישום הגדול הוא התמונה המוכרת, אבל הקומות העליונות והגלריות שמספרות את סיפור גלי ההגירה לארצות הברית ריקות כמעט תמיד גם ביום עמוס. יש שם גם עמדות חיפוש ברשומות הנוסעים, שבהן מתועדת ההגירה היהודית מאירופה - נקודה שנוגעת למטיילים ישראלים רבים באופן אישי. מתחם בתי החולים הנטוש בצד הדרומי של האי אינו פתוח לביקור חופשי ודורש סיור מודרך נפרד.
אזהרה מעשית: מוכרי הכרטיסים בבאטרי פארק
סביב באטרי פארק פועלים מוכרים בווסטים בעלי מראה רשמי שמציעים "כרטיסים לפסל החירות". במקרים רבים מדובר בהפלגת תצפית שעוברת ליד האי ואינה עוצרת בו כלל, ולעיתים במחיר גבוה מזה של הכרטיס הרשמי. זו אחת התלונות החוזרות ביותר של מטיילים בעיר. כרטיס נרכש רק מהזכיין הרשמי או מפלטפורמת הזמנות מוכרת, ותמיד מראש. טיפ נוסף שחוזר בדיווחי מטיילים: היציאה מליברטי סטייט פארק בניו ג'רזי כרוכה בדרך כלל בתור בידוק קצר בהרבה מזה שבבאטרי פארק, והיציאה הראשונה של הבוקר היא הריקה ביותר בשתי הנקודות. מי ששוקל כרטיס משולב לאטרקציות בעיר יבדוק בדיוק מה כלול בו, כי כרטיס ניו יורק פאס וכרטיסים דומים לא תמיד מכסים את הירידה לאי עצמו.
איך בוחרים את ההפלגה הנכונה
הבחירה מתנקזת לשאלה אחת: מה אתם רוצים לקחת מההפלגה - תמונה, זמן, חוויה או ביקור באתר.
לפי סוג המטייל
- ביקור ראשון עם זמן מוגבל - הפלגת קו רקיע ביום בלולאה הדרומית. הכי הרבה סימני היכר בפרק הזמן הקצר ביותר.
- צילום - יציאת שקיעה וסיפון פתוח. לא ארוחה, ולא סירה מהירה.
- זוגות וערב מיוחד - הפלגת אורות אחרי החשכה, או מפרשית קטנה לקבוצה מצומצמת.
- משפחות עם ילדים קטנים - הפלגה קצרה עם סיפון פנימי, שירותים ומזנון; להימנע ממסלולים ארוכים ומסירות מהירות.
- נוער וילדים גדולים - סירה מהירה, בעונה החמה בלבד.
- מי שרוצה לעמוד למרגלות הפסל - המעבורת הרשמית בלבד, וחצי יום פנוי ביומן.
- תקציב אפס - המעבורות הציבוריות.
החלופה החינמית והזולה
מעבורת סטטן איילנד
המעבורת בין טרמינל ווייטהול בדרום מנהטן לבין סטטן איילנד היא חינם לחלוטין, פועלת מסביב לשעון ונותנת נוף מלא לקו הרקיע הדרומי ולפסל החירות ממרחק. בכיוון סטטן איילנד הפסל נמצא בצד ימין של הסירה, וכדאי לתפוס שם מקום עוד לפני שהיא יוצאת. אין הסבר מלווה, אין התקרבות ואין עצירה, ובקצה חייבים לרדת מהסירה ולעלות מחדש לנסיעה חזרה. זו התחבורה הציבורית של העיר ולא סיור - ובדיוק בגלל זה היא כל כך טובה. פירוט מלא, כולל שעות והמלצות, יש בעמוד מעבורת סטטן איילנד.
מעבורות NYC Ferry
קווי המעבורות העירוניים מחברים בין מנהטן, ברוקלין, קווינס והברונקס במחיר של נסיעה בתחבורה ציבורית. הקו המזרחי עובר מתחת לגשרים ולאורך חזית המים של ברוקלין, ויש בו סיפון אחורי פתוח שממנו רואים את דאמבו ואת גשר ברוקלין מזווית נמוכה. גם כאן אין הסבר ואין התקרבות לפסל, אבל בשילוב עם מעבורת סטטן איילנד אפשר לקבל שני מבטים שונים לגמרי על העיר מהמים - בעלות של כמה דולרים בסך הכול.
לוגיסטיקה - מזחים, מזג אוויר והזמנה מראש
הטעות הלוגיסטית הנפוצה ביותר בהפלגות בניו יורק אינה קשורה לסירה אלא למזח.
המזחים ואיך מגיעים אליהם
נקודות היציאה המרכזיות מפוזרות בשלושה אזורים שונים לגמרי, והמרחק ביניהן יכול להגיע לחצי שעה ואף יותר בתחבורה ציבורית:
- מזח 83, מידטאון ווסט - בקצה המערבי של רחוב 42 מול השדרה ה-12. קווי A/C/E לתחנת 42 St-Port Authority ואז הליכה ארוכה מערבה, או אוטובוס חוצה עיר M42 עד סופו. משם יוצאות רוב הפלגות קו הרקיע והסירות המהירות.
- מזח 15, סאות' סטריט סיפורט - בצד המזרחי של דרום מנהטן. קווי 2/3 לפולטון סטריט, או 4/5/6 לתחנת Brooklyn Bridge-City Hall.
- באטרי פארק - נקודת היציאה של המעבורת הרשמית לפסל החירות. קו 1 לסאות' פרי, R/W לווייטהול סטריט, 4/5 לבאולינג גרין.
- צ'לסי פירס ומרינת נורת' קוב - הפלגות עם ארוחה ומפרשיות.
מי שקונה כרטיס אונליין חייב לוודא בכרטיס עצמו מאיזה מזח יוצאת ההפלגה שלו. יש מפעילים שפועלים משני מזחים במקביל, וההגעה למזח הלא נכון פירושה החמצת ההפלגה ללא החזר.
מה ללבוש על הסיפון
שכבות. הרוח על המים בתוספת מהירות הסירה מורידה את תחושת החום גם באוגוסט, ובחודשי החורף הסיפון הפתוח קר מאוד ממש. כובע שמתהדק, מעיל רוח, ובקיץ גם קרם הגנה - השמש על סיפון פתוח בלי צל חזקה בהרבה מאשר ברחוב מוצל בין הבניינים. בסירות מהירות: נעליים סגורות ובגד שלא אכפת לכם שיירטב.
ביטולים ומזג אוויר
סופות רעמים, ערפל ורוח חזקה מבטלים הפלגות, ובעונת הקיץ הסופות נוטות להגיע דווקא בשעות אחר הצהריים המאוחרות - בדיוק כשיוצאות הפלגות השקיעה. רוב המפעילים מציעים במקרה כזה זיכוי או שינוי מועד ולא החזר כספי. מכאן שתי מסקנות מעשיות: לקרוא את מדיניות הביטול לפני התשלום, ולשבץ את ההפלגה בתחילת הטיול ולא בערב האחרון, כדי שיישאר יום חלופי. אם בכל זאת היא נופלת ליום האחרון, כדאי להחזיק ברקע רעיונות ליום האחרון בעיר.
מתי להזמין ומה שישראלים שוכחים
הפלגות שקיעה, הפלגות ערב וכל מה שקשור לעונת החגים נמכרות מראש, ובחודשי הקיץ גם הפלגות היום מתמלאות בסופי שבוע. יום חול תמיד ריק יותר מיום ראשון. לישראלים כמה נקודות נוספות: אישור ESTA לפני הטיסה - הטיסות הישירות מתל אביב נוחתות ב-JFK ובניוארק, ושתיהן במרחק סביר מהמזחים; טיפ לצוות ולמלווה מקובל בהפלגות עם הסבר; מי הברז ראויים לשתייה, ובקבוק שממלאים לפני היציאה חוסך את המחירים על הסיפון; ומס המכירה מתווסף בקופה על כל רכישה על הסירה.
| סוג ההפלגה | מה רואים ומאיפה יוצאים | למי מתאים ורמת מחיר |
|---|---|---|
| הפלגת קו הרקיע ביום | הקפת דרום מנהטן או הקפה מלאה של האי; פסל החירות מקרוב, גשר ברוקלין מלמטה, אליס איילנד. יציאה ממזח 83 במידטאון ווסט או ממזח 15 בסאות' סטריט סיפורט | ביקור ראשון, משפחות, מי שרוצה הכי הרבה נוף לזמן; רמת מחיר בינונית |
| הפלגת ערב ואורות (כולל שקיעה) | קו הרקיע המואר ופסל החירות בתאורת לילה; מסלול קצר יותר סביב דרום האי, בעיקר ממידטאון ווסט | זוגות, צלמים, ערב אחרון בעיר; בינונית עד גבוהה, נמכרת מראש בעונה |
| הפלגה עם ארוחה | מסלול קצר ואיטי סביב דרום מנהטן; סיפון סגור עם חלונות פנורמיים או סיפון מסיבות עם רחבת ריקודים. לרוב מצ'לסי פירס או מהסיפורט | ערב חגיגי, יום נישואין; רמת מחיר גבוהה, דמי שירות ומס נוספים |
| סירה מהירה | ריצה מהירה במורד ההדסון עד אזור פסל החירות וחזרה, מוזיקה ורסס; ממזח 83, בעונה החמה בלבד | נוער וילדים גדולים; קצרה וזולה יחסית, לא מתאימה לצילום |
| מעבורת רשמית לפסל החירות ולאליס איילנד | ירידה לשני האיים, מוזיאון ההגירה והסבר קולי; מבאטרי פארק או מליברטי סטייט פארק בניו ג'רזי | מי שרוצה לעלות על האי; חצי יום לפחות, רמת מחיר נמוכה עד בינונית |
| מעבורת סטטן איילנד | קו הרקיע הדרומי ופסל החירות ממרחק, בלי עצירה ובלי הסבר; מטרמינל ווייטהול | תקציב אפס ולוח זמנים גמיש; חינם, פועלת מסביב לשעון |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- המזח שמופיע בכרטיס אינו מובן מאליו - מזח 83 במידטאון ווסט ומזח 15 בסאות' סטריט סיפורט נמצאים בשני קצוות שונים של דרום העיר.
- רק המעבורת הרשמית עוצרת בפסל החירות ובאליס איילנד; כל שאר ההפלגות עוברות לידם בלבד.
- על הסיפון קר ורוחני משמעותית מאשר ביבשה, גם בערב קיץ - שכבה נוספת וכובע שמתהדק הם חובה.
- הפלגות מבוטלות בסופות רעמים, בערפל וברוח חזקה, ורוב המפעילים נותנים זיכוי או שינוי מועד ולא החזר כספי.
- אור אחר הצהריים מאיר את מנהטן במבט מנהר ההדסון; מהצד המזרחי דווקא הבוקר עדיף.
- הפלגות שקיעה וערב וכל עונת החגים נמכרות מראש - להזמין מוקדם ולהעדיף ימי חול.
- מס המכירה של העיר מתווסף בקופה, ובהפלגות עם ארוחה נוספים לרוב גם דמי שירות אוטומטיים.
טעויות שכדאי להימנע מהן
- לקנות "כרטיס לפסל החירות" ממוכר ברחוב בבאטרי פארק, ולגלות על הסירה שהיא עוברת ליד האי ולא עוצרת בו.
- להגיע למזח ברגע האחרון ולאבד את כל מקומות המעקה בסיפון הפתוח - התור נוצר הרבה לפני פתיחת השער.
- לבחור הפלגה עם ארוחה כשמה שרציתם בעצם זה נוף: הקצב איטי, המסלול קצר יותר והמיקוד הוא בשולחן.
- להתלבש לפי מזג האוויר ברחוב ולא לפי הרוח על המים, ואז לבלות את כל ההפלגה בפנים מאחורי זכוכית.
- לשריין את ההפלגה לערב האחרון בטיול, בלי יום מרווח למקרה של ביטול בגלל מזג אוויר.
- לצפות שסירה מהירה תהיה הזדמנות צילום - היא רועשת, רטובה ובלתי אפשרית לצילום, וזה בסדר גמור אם יודעים זאת מראש.
- להניח שכרטיס משולב לאטרקציות כולל את הירידה לאי החירות - צריך לבדוק זאת בפירוש.
שאלות נפוצות
איזו הפלגה במפרץ ניו יורק הכי מתאימה לביקור ראשון?
הפלגת קו רקיע ביום בלולאה הדרומית. היא מכסה את קו הרקיע של מידטאון והרובע הפיננסי, מתקרבת לפסל החירות ולאליס איילנד ועוברת ליד גשר ברוקלין, בלי לצרוך חצי יום שלם. מי שיש לו יותר זמן ורוצה לראות גם את הברונקס ואת נהר הארלם יבחר בהקפה המלאה של האי.
האם ההפלגות התיירותיות עוצרות בפסל החירות?
לא. ההפלגות התיירותיות מתקרבות לאי ומקיפות אותו, אך אינן עוגנות בו. רק המעבורת הרשמית של הזכיין המורשה, שיוצאת מבאטרי פארק בדרום מנהטן או מליברטי סטייט פארק בניו ג'רזי, מאפשרת לרדת באי החירות ובאליס איילנד. הכניסה לבסיס הפסל ולכתר דורשת שריון נפרד ומוקדם.
מה ההבדל בין הפלגה תיירותית לבין מעבורת סטטן איילנד?
מעבורת סטטן איילנד היא תחבורה ציבורית חינמית שנותנת נוף מצוין לקו הרקיע ולפסל החירות ממרחק, בלי הסבר, בלי התקרבות ובלי עצירה, ובקצה צריך לרדת ולעלות מחדש. הפלגה תיירותית מתקרבת לפסל, מקיפה מסלול מתוכנן, כוללת הסבר, ועולה כסף. שתיהן משתלבות היטב באותו טיול.
מתי הכי כדאי להפליג בשביל צילומים?
בשעת הכחול - כעשרים עד ארבעים דקות אחרי השקיעה, כשאורות הבניינים כבר דולקים והשמיים עדיין כחולים. הפלגת שקיעה שיוצאת כחצי שעה לפני השקיעה נכנסת לחלון הזה באמצע המסלול. באור יום, אחר הצהריים עדיף על הבוקר לצילום מנהר ההדסון, כי אז השמש מאירה את מנהטן במקום לעמוד מאחוריה.
האם ההפלגות פועלות גם בחורף?
רוב מפעילי ההפלגות הגדולים ממשיכים לפעול כל השנה בלוח זמנים מצומצם יותר, לרוב עם סיפון סגור ומחומם. הסירות המהירות והמפרשיות עונתיות ופועלות בחודשים החמים בלבד. בחורף הסיפון הפתוח קר מאוד, אבל האוויר צלול והראות לרוב טובה יותר מאשר בקיץ הלח.
כמה זמן מראש צריך להזמין הפלגה?
להפלגות יום ביום חול בעונה שקטה אפשר לרוב להזמין יום או יומיים מראש. להפלגות שקיעה, להפלגות ערב, לסופי שבוע בקיץ ולכל עונת החגים כדאי להזמין שבועות מראש, ולהפלגות עם ארוחה שבהן חשוב שולחן ליד החלון - מוקדם עוד יותר, כי המיקום נקבע לפי סדר ההזמנה.