מרכז הסחר העולמי בדרום מנהטן הוא היום מתחם אחד שמכיל שלושה ביקורים שונים לגמרי: רחבת האנדרטה הפתוחה, שהכניסה אליה חופשית וללא כרטיס; מוזיאון תת קרקעי בתשלום ובכניסה נפרדת, שהתצוגה בו קשה מאוד; ומגדל החירות, שבקומותיו העליונות מצפה בתשלום. שלושתם יחד דורשים בין שלוש לחמש שעות, והמוזיאון והתצפית מחייבים הזמנת כרטיס לשעה מוגדרת מראש.
המקום הזה אינו אטרקציה. הוא אתר זיכרון שנבנה בדיוק במקום שבו עמדו שני המגדלים, ובני משפחות של נספים מגיעים אליו כל יום בשנה כדי לעמוד מול שם חרוט בברונזה. ההבנה הזאת משנה כמעט כל החלטה מעשית בביקור: מתי מגיעים, כמה זמן מקצים, מה עושים מיד אחרי, ואיך מתנהגים ברחבה עצמה.
דרום מנהטן צפוף ורוב הנקודות באזור נמצאות במרחק הליכה של דקות ספורות זו מזו, כך שאפשר לחבר את הרחבה, האוקולוס, כנסיית סנט פול ובאטרי פארק לרצף אחד. הקושי אינו בהתמצאות אלא בקצב: מי שדוחס את המוזיאון והתצפית לשעתיים יוצא עם תחושה רעה משני הכיוונים.
מה נמצא במתחם מרכז הסחר העולמי ואיך מגיעים אליו
המתחם משתרע על כשמונה דונמים בלב הרובע הפיננסי של דרום מנהטן, ובנוי בשכבות: רחבה עירונית פתוחה למעלה, מוזיאון וקומות תחבורה למטה, ומגדלי משרדים מסביב. מי שמגיע בפעם הראשונה מתקשה לעיתים להבין שהכול נמצא במקום אחד, כי אין שער ואין קופה מרכזית - פשוט נכנסים לרחבה מהרחוב.
התמצאות מהירה ברחבה
שתי הבריכות הריבועיות ממוקמות בדיוק בטביעת הרגל של המגדל הצפוני והמגדל הדרומי, כלומר בשטח שעליו עמדו. ביניהן, מעט צפונית מערבית לבריכה הדרומית, נמצא מבנה הזכוכית הנמוך שהוא הכניסה למוזיאון. מגדל החירות (One World Trade Center) מתנשא בפינה הצפון מערבית של הרחבה, והכניסה לתצפית שבראשו נפרדת לחלוטין ונמצאת בבסיסו. ממזרח נמצא האוקולוס, מבנה התחבורה הלבן, שממנו יש מעבר תת קרקעי אל המתחם בימי גשם.
תחבורה ציבורית לאזור
זהו אחד הצמתים המחוברים ביותר בעיר. קו E מגיע לתחנת World Trade Center שנפתחת ישירות אל האוקולוס; קו 1 עוצר בתחנת WTC Cortlandt מתחת לצ'רץ' סטריט; קווים R ו-W עוצרים בקורטלנד סטריט; ומרכז החילופים הגדול של פולטון סטריט, כשתי דקות הליכה מזרחה, מרכז את קווים A, C, J, Z, 2, 3, 4 ו-5. רכבות PATH מניו ג'רזי נכנסות אף הן אל האוקולוס.
טיפ שחוסך רבע שעה
מטיילים מדווחים שוב ושוב על אותה טעות: יציאה בתחנת פולטון סטריט בשעת שיא ומעבר רגלי צפוף בין בנייני משרדים. מי שמגיע בשעות הבוקר ומכוון לרחבה עצמה, עדיף שיצא בתחנת קורטלנד או בתחנת מרכז הסחר העולמי ויעלה ישירות מהאוקולוס לרחבה - המסלול קצר יותר וגם מובן יותר. כדי להבין איך האזור הזה משתלב בשאר העיר אפשר להיעזר בסקירת השכונות של מנהטן.
אנדרטת 11 בספטמבר - הבריכות, השמות והעצים
רחבת האנדרטה פתוחה לציבור ללא תשלום וללא כרטיס. שתי הבריכות הן שקעים ריבועיים ענקיים, כל אחת בגודל טביעת הרגל של אחד המגדלים, ומהדפנות שלהן יורדים מפלי מים אל בריכה תחתונה ומשם אל חלל מרכזי שאי אפשר לראות את קרקעיתו. זהו לב הרעיון האדריכלי: נפח שנעדר, שאי אפשר למלא אותו במבט.
השמות על שפת הברונזה
סביב שפת הברונזה של שתי הבריכות חרוטים שמותיהם של 2,983 בני אדם - 2,977 שנספו ב-11 בספטמבר 2001 בניו יורק, בפנטגון ובמחוז סומרסט שבפנסילבניה, ושישה שנספו בפיגוע במרכז הסחר העולמי בפברואר 1993. השמות אינם מסודרים לפי סדר אלפביתי אלא לפי עיקרון שנקרא סמיכות משמעותית: מי שעבד באותה קומה, מי שהיה באותו מטוס, מי שהיה חבר או בן משפחה - מופיעים זה לצד זה. משפחות הנספים היו שותפות לקביעת הסידור הזה.
הוורד הלבן
אם רואים ורד לבן בודד תחוב ליד שם חרוט, זו אינה מחווה אקראית. צוות האנדרטה מניח ורד לבן על שמו של כל נספה ביום ההולדת שלו, מדי יום מחדש, במסורת שהתקבעה כאן לאורך השנים. אין לגעת בוורדים ואין להזיז אותם. מי שמחפש שם מסוים יכול לגשת לעמדות המידע ברחבה - הצוות מאתר את מיקומו המדויק ומסייע גם למי שמבקש להעתיק את השם על נייר.
העצים ורצועת הזיכרון
סביב הבריכות ניטעו מאות אלוני ביצה לבנים, שנבחרו בגלל עמידותם ובגלל השינוי החד בצבע העלים בסתיו, ורובם נאספו מרדיוס קרוב לאתר וממחוזות פנסילבניה וושינגטון. ביניהם עומד עץ אחד שאינו כמו האחרים: אגס קאלרי שנמצא חרוך ושבור בהריסות, טופל שנים במשתלה עירונית והוחזר לרחבה. בקצה הדרום מערבי של הרחבה נמצאת גם רצועת זיכרון שהוקדשה למי שחלו ומתו בשנים שאחר כך כתוצאה מחשיפה לרעלים בעבודות החילוץ והפינוי.
מתי הרחבה שקטה באמת
שעות הבוקר המוקדמות, מיד עם פתיחת הרחבה, הן הזמן שבו רואים את המקום כפי שנועד להיראות - מעט מבקרים, רעש התנועה נבלע בקול המים, ואפשר לעמוד מול הבריכה בלי שיידחפו מאחור. אחרי הצהריים ובסופי שבוע העומס גדל משמעותית, וגם החורף הקר נחשב לתקופה השקטה יותר. שעה עד שעה וחצי ברחבה היא זמן סביר.
המוזיאון שמתחת לרחבה - מה מחכה בפנים ולמי הוא אינו מתאים
מוזיאון 11 בספטמבר נמצא מתחת לרחבה, בכניסה נפרדת ובתשלום, עם כרטיס לשעת כניסה מוגדרת מראש. מרגע שעוברים את הבידוק הביטחוני יורדים בשיפוע ארוך אל עומק האתר, ובדרך חולפים על פני מדרגות בטון מקוריות שדרכן נמלטו מאות אנשים ביום עצמו. הירידה הזאת היא חלק מהתצוגה, לא מסדרון שירות.
מה יש בתוך המוזיאון
בחלל התחתון הגדול נחשף קטע מקיר הדיפון המקורי שנבנה בשנות השישים כדי לבלום את מי ההדסון, ושנותר על תילו גם אחרי הקריסה. במרכזו עומד העמוד האחרון שהוצא מהאתר בתום עבודות הפינוי, מכוסה כולו בכתובות, בתצלומים ובחתימות של אנשי חילוץ ובני משפחות. בכניסה למוזיאון ניצבים גם שני עמודי פלדה משולשים מחזית המגדלים המקורית.
שתי התצוגות הקבועות הן התצוגה ההיסטורית, שמתארת את היום עצמו, את מה שקדם לו ואת מה שבא אחריו באמצעות חפצים, תיעוד, צילומים ועדויות אישיות; ותצוגת הזיכרון, שבה מוצגות תמונותיהם של כל הנספים בחלל אחד, לצד תא פנימי שבו מוקראים שמות וסיפורי חיים.
אזהרת התוכן - נקודה שחייבת להיאמר להורים
בתוך התצוגה ההיסטורית יש תאים צדדיים מסומנים מראש שבהם מוצג חומר קשה במיוחד - הקלטות קוליות אותנטיות, מסרים אחרונים ותיעוד ויזואלי מהיום עצמו. התאים האלה תוחמו בכוונה כך שאפשר לעקוף אותם לחלוטין ולהמשיך בתצוגה בלעדיהם, והשילוט בכניסה אליהם ברור.
המוזיאון אינו מתאים לילדים צעירים. ההמלצה הרווחת היא לא להכניס ילדים מתחת לגיל עשר בערך, ולשקול היטב גם מעל הגיל הזה בהתאם לילד. גם מבוגרים רבים יוצאים מהמוזיאון מזועזעים, ולא מעטים מדווחים שהם נדרשו לחצי שעה של ישיבה בשקט אחר כך. תכנון נכון הוא להשאיר אחרי המוזיאון משהו רגוע - הליכה על שפת הנהר, ישיבה בפארק - ולא לקבוע ערב חגיגי, מופע או ארוחה גדולה מיד לאחר מכן.
כרטיסים, זמן וזמינות
הכרטיסים נמכרים באתר הרשמי של האנדרטה והמוזיאון, לחלונות זמן, ומומלץ להזמין מראש. קיימים גם חלונות זמן קבועים שבהם הכניסה למוזיאון ניתנת ללא תשלום, אך הכרטיסים אליהם משוחררים ברשת ונחטפים במהירות, והפרטים משתנים מעת לעת - כדאי לבדוק את התנאים העדכניים באתר הרשמי לפני הנסיעה. זמן ביקור סביר בפנים הוא בין שעה וחצי לשעתיים וחצי, ומי שקורא כל שילוט יישאר יותר.
כרטיס למצפה שבקומות 100-102
מעלית SkyPod ל-47 שניות ומבט פנורמי על מפרץ ניו יורק וקו הרקיע. כרטיס לחלון זמן, מומלץ להזמין מראש.
בדיקת זמינות ומחיר ←מגדל החירות והתצפית שבראשו
מגדל החירות (One World Trade Center) הוא הבניין הגבוה בחצי הכדור המערבי. גובהו לקצה התורן נקבע ל-1,776 רגל, מספר שמתייחס לשנת הכרזת העצמאות של ארצות הברית, וזהו הפרט האדריכלי היחיד במתחם שהוא הצהרתי במפורש. המצפה שבראשו פרוש על שלוש קומות - 100 עד 102 - וזהו ביקור שונה באופיו לחלוטין ממה שקורה ברחבה שלמטה, ולכן נכון להפריד ביניהם בזמן ולא לעבור ישירות מהאחד לשני.
איך נראית העלייה
מעלית ה-SkyPod עולה לקומה 102 בכ-47 שניות, ובזמן העלייה מוקרן על קירות התא רצף שמראה את התפתחות קו הרקיע של האי לאורך מאות שנים. בקומה העליונה מתקיימת הקרנה קצרה באולם פנורמי, ומשם יורדים אל קומת התצפית עצמה - חלונות מזכוכית מרצפה לתקרה לכל ההיקף, עם מבט אל מפרץ ניו יורק, פסל החירות, גשר ברוקלין, ניו ג'רזי וקו הרקיע של מידטאון. בקומה יש גם רצפת מסך שמראה את הרחוב שמתחת בזמן אמת, וכן בר ומסעדה.
מתי לעלות
שתי נקודות הזמן הטובות ידועות היטב למי שעוקב אחרי דיווחי מטיילים: יום חול בין תשע לאחת עשרה בבוקר, כשהאוויר צלול ביותר והראות למרחק הטובה ביותר, או שעה עד שעה וחצי לפני השקיעה, כדי לתפוס את המעבר מאור יום לתאורת לילה בעלייה אחת. השעות העמוסות ביותר הן סביב ארבע וחמש אחר הצהריים, כשכולם מגיעים בדיוק לשקיעה. חשוב מכל: ביום מעונן נמוך פשוט לא רואים כלום, ולכן עדיף לבדוק את מצב העננות בבוקר ולבחור תאריך גמיש אם הכרטיס מאפשר זאת.
הזמנת כרטיס לתצפית
הכרטיס הוא לחלון זמן, וההמלצה היא להזמין מראש - במיוחד לשעות השקיעה, שנסגרות ראשונות. אפשר להזמין כרטיס כניסה לתצפית מגדל החירות ללא המתנה בתור, קיים גם כרטיס כניסה רגיל למצפה, ומי שרוצה מסלול מהיר גם בבידוק הביטחוני ובמעליות יכול לבחור כרטיס עם נתיב מועדף מלא. מחיר מייצג לבדיקה מול הספק במועד ההזמנה. מי ששוקל כמה אתרים בתשלום באותו טיול יכול לבחון גם את כרטיס ניו יורק פאס ולראות אם החישוב משתלם לו.
האוקולוס, סנט פול ומה עוד נמצא במרחק הליכה
סביב הרחבה יש כמה נקודות שמוסיפות הקשר, ורובן אינן דורשות תשלום או תכנון מוקדם. אפשר לחבר אותן לרצף אחד של שעה עד שעתיים.
האוקולוס
מבנה התחבורה הלבן שמזרחית לרחבה תוכנן בידי האדריכל סנטיאגו קלטרווה, ונועד להיראות כציפור שמשתחררת מכפות ידיים. מבפנים זהו חלל אחד ענק, מוצף אור, עם צלעות פלדה לבנות שמתכנסות לגובה. בתקרה משובץ צוהר זכוכית באורך של יותר ממאה מטרים, המורכב מ-224 שמשות, והוא נפתח בימים נוחים. מדי 11 בספטמבר הוא נפתח למשך 102 דקות - כמניין הדקות שבין הפגיעה במגדל הראשון לקריסת המגדל השני - ובשעה 10:28 נמתחת דרכו רצועת אור לאורך כל החלל. מתחת לרצפה פועל מרכז קניות ומרכז החילופים של רכבות ה-PATH והמטרו. האוקולוס הוא גם המקלט הטוב ביותר באזור בשעת גשם.
כנסיית סנט פול
כנסיית סנט פול ניצבת מעבר לרחוב, כמה עשרות מטרים מהמגדלים שקרסו, ולא ניזוקה. היא נבנתה במאה השמונה עשרה והיא מבנה הכנסייה הוותיק ביותר ששרד במנהטן; ג'ורג' וושינגטון התפלל בה אחרי השבעתו לנשיאות, וספסלו מסומן עד היום. אחרי 11 בספטמבר היא נפתחה מסביב לשעון ושימשה במשך חודשים ארוכים מרכז סיוע לאנשי כיבוי, שיטור, חילוץ ובנייה שעבדו באתר: אלפי מתנדבים חילקו בה ארוחות, הציעו מיטות והושיטו טיפול רפואי. הספסלים נשרטו מציוד כבד ולא תוקנו במכוון. הכניסה חופשית, והביקור לוקח כרבע שעה עד חצי שעה.
מהרחבה אל המים
שתי דקות מערבה נמצא מתחם ברוקפילד פלייס וחלל הזכוכית שבתוכו, עם דקלים גבוהים, מבט אל ההדסון ואזור אוכל נרחב - נקודת עצירה טובה במיוחד אחרי המוזיאון. משם אפשר להמשיך דרומה לאורך הטיילת אל באטרי פארק והמזחים, כרבע שעה הליכה, ומשם יוצאות המעבורות אל אי החירות ואל אליס איילנד. מהמסוף הסמוך יוצאת גם מעבורת סטטן איילנד, שהנסיעה בה חינם ומספקת מבט מהמים על קו הרקיע של דרום מנהטן.
עלייה למצפה בלי המתנה בתור
כרטיס עם מסלול מהיר בבידוק הביטחוני ובמעליות - שימושי בעיקר בשעות השקיעה ובעונות העמוסות.
בדיקת זמינות ומחיר ←סדר ביקור מומלץ - חצי יום ויום שלם
הטעות הנפוצה ביותר באזור הזה אינה טעות בבחירת אתר אלא בסדר ובקצב. שלושת המרכיבים דורשים מצבי רוח שונים לגמרי, והמעבר החד ביניהם הוא מה שמותיר את המבקרים מותשים.
מסלול חצי יום - כשלוש שעות
להגיע לרחבה עם הפתיחה בבוקר, להקיף את שתי הבריכות לאט, למצוא את העץ ואת רצועת הזיכרון, ולהקדיש לכך כשעה. משם להיכנס למוזיאון עם כרטיס לשעה מוקדמת - שעה וחצי עד שעתיים בפנים. לצאת, ללכת ברגל לברוקפילד פלייס, לשבת ולאכול משהו מול המים. לסיים שם. את התצפית להשאיר ליום אחר.
מסלול יום שלם - כשש שעות
לפתוח דווקא בתצפית מגדל החירות בשעת הפתיחה, כשהאוויר צלול והתורים קצרים; לרדת אחרי כשעה. לעבור לאוקולוס ולסנט פול, כשעה יחד. לאכול ארוחת צהריים מוקדמת. רק אחר כך לרדת לרחבת האנדרטה ולמוזיאון, ולסיים את היום בהליכה דרומה אל באטרי פארק. הסדר הזה עובד טוב יותר מהסדר ההפוך, מפני שקשה מאוד לעבור מהמוזיאון היישר אל מעלית מהירה ואל מצפה תיירותי.
מה לא לעשות באותו יום
לא לקבוע מופע ברודוויי בערב שאחרי המוזיאון, ולא לצרף לאותו יום סיור מודרך גדול נוסף. גם מטיילים מנוסים מדווחים שזה יום שמרגיש ארוך בהרבה ממה שנראה בלוח הזמנים. מי שמתכנן יום דחוס באזור אחר יכול לשקול את האזור הזה כיום בפני עצמו, ולהשאיר את הקניות והבידור ליום האחרון בטיול.
עונות ומזג אוויר
הרחבה פתוחה כל השנה וכולה תחת כיפת השמיים, בלי צל ובלי מחסה. בקיץ הבטון והמים מחזירים חום ובחורף הרוח מהנהר חזקה במיוחד באזור הפתוח הזה - כובע וכפפות אינם מותרות. האביב והסתיו נוחים ביותר גם להליכה ברחבה וגם לראות למרחק מהמצפה. פרטים נוספים על העונות אפשר למצוא בסקירות של ניו יורק בחורף.
כללי התנהגות באתר זיכרון
זהו מקום שאנשים מגיעים אליו כדי לעמוד מול שמם של בני משפחתם. חלק גדול מהמבקרים ברחבה בכל שעה נתונה אינם תיירים. ההתנהגות הנדרשת נגזרת מכך ישירות, והיא אינה עניין של נימוס אלא של מינימום.
ברחבה
- לשמור על קול שקט. הרחבה אינה מקום לשיחות טלפון בקול רם ולא למשחקי ילדים.
- לא לצלם סלפי מחייך מול השמות החרוטים, ולא להצטלם בפוזות על שפת הבריכות.
- לא להישען על שפת הברונזה, לא לשבת עליה ולא להניח עליה חפצים או כוסות.
- לא לגעת בוורדים ולא להזיז אותם, גם לא כדי לצלם שם.
- לא לאכול ולא לפרוס פיקניק ברחבה. יש שפע מקומות ישיבה במרחק דקות.
- לא להשליך מטבעות לבריכות ולא לזרוק לתוכן דבר.
בתוך המוזיאון
בכניסה יש בידוק ביטחוני מלא, ותיקים גדולים ומזוודות אינם מורשים; יש שירות הפקדה מוגבל, ומי שמגיע עם ציוד רב עדיף שיארגן אחסון מראש. בחלק מהתצוגות הצילום אסור לחלוטין, והשילוט בכניסה לכל אזור מציין זאת בבירור. הדיבור בפנים שקט מטבעו, ולא נדיר לראות מבקרים בוכים - אין צורך להגיב, פשוט לתת מקום.
ביום השנה
מדי 11 בספטמבר מתקיים ברחבה טקס קריאת השמות, והרחבה סגורה לקהל הרחב בשעות הטקס ונפתחת מאוחר יותר באותו יום. מי שנמצא בעיר בתאריך הזה ומעוניין להגיע צריך לבדוק מראש את שעות הפתיחה לציבור. באותו ערב מוארות מעל דרום מנהטן שתי קרני אור אנכיות, ואפשר לראות אותן ממרחק רב ברחבי העיר ומעבר לנהר.
תכנון מעשי ומידע לישראלים
האזור נגיש, מסודר ובנוי היטב למבקרים, ורוב הבעיות שנתקלים בהן נובעות מחוסר הכנה ולא מהמקום עצמו.
נגישות, שירותים ואוכל
הרחבה שטוחה ונגישה לחלוטין לכיסאות גלגלים ולעגלות, והמוזיאון נגיש בכל הקומות באמצעות מעליות ורמפות. שירותים ציבוריים נמצאים בתוך המוזיאון, באוקולוס ובברוקפילד פלייס - לא ברחבה עצמה. אזור האוכל הגדול הקרוב ביותר הוא בברוקפילד פלייס, ובאוקולוס עצמו יש דוכנים ובתי קפה.
כשרות בסביבה
הרובע הפיננסי דל יחסית באפשרויות כשרות מוסמכות בהשוואה למידטאון ולברוקלין, ולכן ישראלים ששומרים כשרות נוהגים לתכנן את הארוחה העיקרית לפני הביקור או אחריו באזור אחר, ולהסתפק כאן במאפייה או במשקה. בתי חב״ד פועלים גם בדרום מנהטן ומספקים מידע עדכני על מקומות מוסמכים. מי שמחפש כיוונים נוספים יכול להיעזר ברשימת מקומות גלידה כשרה בניו יורק. בשבת הרחבה נגישה ברגל ממלונות רבים בדרום מנהטן, והכניסה אליה אינה דורשת כרטיס.
מה כדאי לישראלי לדעת מראש
- לישראל יש טיסות ישירות לשני שדות התעופה של האזור, ומי שנוחת בניוארק יכול להגיע למתחם בלי מונית: רכבת אל תחנת ניוארק פן ומשם רכבת PATH שנעצרת ישירות מתחת לאוקולוס.
- נדרש אישור ESTA מאושר לפני הטיסה. כדאי להסדיר אותו הרבה לפני מועד הנסיעה ולא בימים האחרונים.
- המחיר המוצג על כרטיס או בתפריט אינו כולל מס מכירה, שמתווסף בקופה. בבתי קפה ובמסעדות מקובל להוסיף טיפ, ובכרטיסים מקוונים נוספות לעיתים עמלות שירות.
- מי מהברזים בניו יורק ראויים לשתייה, וכדאי להביא בקבוק רב פעמי - זהו מסלול שכולו בחוץ.
- הרובע הפיננסי שקט מאוד בסופי שבוע ובערבים, כי הוא אזור משרדים בעיקרו. מי שמתכנן ארוחת ערב באזור יגלה שחלק מהעסקים סגורים או פועלים בשעות מצומצמות.
הזמנת כרטיסים
לשני האתרים בתשלום - המוזיאון והתצפית - עדיף להזמין מראש לחלון זמן. כרטיסי המוזיאון נמכרים באתר הרשמי של האנדרטה והמוזיאון, שהוא גם המקור המדויק לשעות הפתיחה ולמחירים המעודכנים. את התצפית אפשר להזמין דרך ספקי הכרטיסים המקוונים, ולשקול תוספת של נתיב מהיר בעונות העמוסות. אין להסתמך על מחירים שראיתם במקום אחר - לבדוק ישירות מול הספק במועד ההזמנה.
| האתר | כניסה והזמנה מראש | זמן ביקור מומלץ |
|---|---|---|
| רחבת האנדרטה - הבריכות והשמות | חופשית, ללא כרטיס וללא הזמנה | 45-90 דקות |
| מוזיאון 11 בספטמבר (מתחת לרחבה) | בתשלום, כרטיס לשעת כניסה מוגדרת מראש | 90-150 דקות |
| תצפית מגדל החירות (קומות 100-102) | בתשלום, כרטיס לחלון זמן מראש | 60-90 דקות |
| האוקולוס ומרכז התחבורה | חופשית, ללא כרטיס | 15-30 דקות |
| כנסיית סנט פול | חופשית, תרומה לפי רצון | 20-30 דקות |
| באטרי פארק והמזחים | חופשית, ללא כרטיס | 45-60 דקות |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- הכניסה לרחבת האנדרטה חופשית לחלוטין ואינה דורשת כרטיס; המוזיאון שמתחתיה והתצפית במגדל החירות הם שני ביקורים נפרדים בתשלום, כל אחד עם כניסה משלו.
- המוזיאון אינו מתאים לילדים צעירים. יש בו אזורים מסומנים מראש שהתוכן בהם קשה במיוחד, וניתן לעקוף אותם לגמרי בלי לפספס את רצף התצוגה.
- השמות חרוטים על שפת הברונזה לפי סמיכות משמעותית ולא לפי סדר אלפביתי. עמדות המידע ברחבה מסייעות לאתר שם מסוים.
- ורד לבן שמונח ליד שם מציין יום הולדת של הנספה. אין לגעת בו ואין להזיזו.
- לרחבה אין צל ואין מחסה - בקיץ חם מאוד ובחורף הרוח מהנהר עזה. יש להתלבש בהתאם ולהביא מים.
- מדי 11 בספטמבר הרחבה סגורה לקהל הרחב בשעות טקס קריאת השמות ונפתחת מאוחר יותר באותו יום.
טעויות שכדאי להימנע מהן
- לדחוס את המוזיאון והתצפית לאותן שעתיים. מדובר בשני ביקורים שונים לגמרי באופיים, ועדיף להפריד ביניהם בזמן או אפילו ליום אחר.
- לקבוע מופע, ארוחה חגיגית או פעילות רועשת מיד אחרי המוזיאון. מבקרים רבים יוצאים משם מזועזעים וזקוקים לשעה שקטה.
- להביא ילדים צעירים למוזיאון בלי לברר מראש מה מוצג בו. הרחבה מתאימה לכל גיל, המוזיאון לא.
- להגיע לרחבה בשעות אחר הצהריים העמוסות ולצפות לשקט. הבוקר המוקדם הוא הזמן שבו המקום נראה כפי שנועד להיראות.
- לעלות למצפה ביום מעונן נמוך. אין החזר על ראות גרועה, וכדאי לבדוק את מצב העננות באותו בוקר.
- להתייחס לרחבה כאל אתר תיירות רגיל - סלפי מחייך מול השמות, ישיבה על שפת הברונזה או אכילה ברחבה אינם מקובלים.
שאלות נפוצות
האם הכניסה לאנדרטת 11 בספטמבר עולה כסף?
לא. רחבת האנדרטה, ובה שתי הבריכות, השמות החרוטים והעצים, פתוחה לציבור ללא תשלום וללא צורך בכרטיס או בהזמנה מראש. התשלום נדרש רק למוזיאון שנמצא מתחת לרחבה ולתצפית שבראש מגדל החירות, ולשניהם מומלץ להזמין כרטיס לשעה מוגדרת מראש דרך האתר הרשמי או ספק כרטיסים מקוון.
האם המוזיאון מתאים לילדים?
המוזיאון אינו מתאים לילדים צעירים. ההמלצה הרווחת היא לא להיכנס איתו מתחת לגיל עשר בערך, ולשקול בהתאם לילד גם מעל לכך. בתוך התצוגה ההיסטורית יש תאים מסומנים שבהם מוצג חומר קשה במיוחד, כולל הקלטות אותנטיות, והם תוחמו כך שאפשר לעקוף אותם. רחבת האנדרטה שמעל, לעומת זאת, מתאימה לכל גיל.
כמה זמן צריך להקצות לביקור בכל המתחם?
לרחבה לבדה מספיקות 45 עד 90 דקות. המוזיאון דורש שעה וחצי עד שעתיים וחצי, ותצפית מגדל החירות עוד שעה עד שעה וחצי כולל התור והבידוק. מי שמוסיף את האוקולוס וכנסיית סנט פול יגיע ליום כמעט מלא. הקצאה מציאותית לשלושת המרכיבים העיקריים היא ארבע עד שש שעות, עם הפסקה אמיתית באמצע.
מה ההבדל בין האנדרטה למוזיאון?
האנדרטה היא הרחבה הפתוחה שמעל הקרקע: שתי בריכות ריבועיות בטביעת הרגל של המגדלים, מפלי מים, שמות הנספים חרוטים בברונזה סביבן, ועצים. המוזיאון הוא מרחב תת קרקעי נפרד בתשלום, שנמצא מתחת לאותה רחבה, ומציג חפצים אישיים, שרידי מבנה מקוריים, הקלטות ותיעוד מקיף של אותו יום ושל מה שקדם לו ובא אחריו.
מתי הזמן הטוב ביותר לעלות לתצפית במגדל החירות?
שתי אפשרויות עדיפות: יום חול בין תשע לאחת עשרה בבוקר, כשהאוויר צלול ביותר, התורים קצרים והראות למרחק הטובה ביותר; או שעה עד שעה וחצי לפני השקיעה, כדי לראות את המעבר מאור יום לתאורת לילה. השעות העמוסות ביותר הן סביב ארבע וחמש אחר הצהריים. ביום מעונן נמוך עדיף לדחות את העלייה.
איך מגיעים למרכז הסחר העולמי בתחבורה ציבורית?
קו E מגיע לתחנת מרכז הסחר העולמי שנפתחת ישירות אל האוקולוס, קו 1 עוצר בתחנת WTC Cortlandt, קווים R ו-W בקורטלנד סטריט, ומרכז החילופים של פולטון סטריט, כשתי דקות הליכה מזרחה, מרכז את קווים A, C, J, Z, 2, 3, 4 ו-5. רכבות PATH מניו ג'רזי, כולל מכיוון ניוארק, נעצרות אף הן מתחת לאוקולוס.