ניו יורק מחולקת לחמישה רובעים: מנהטן, ברוקלין, קווינס, הברונקס וסטטן איילנד. מנהטן מרכזת את רוב האטרקציות, רוב המלונות והמחירים הגבוהים ביותר; ברוקלין היא המאוכלסת ביותר ומציעה שכונות עם אופי ולינה זולה יותר; קווינס הוא המגוון ביותר אתנית ובו שני שדות התעופה; הברונקס מציע ספורט וגנים; וסטטן איילנד ידועה בעיקר בזכות המעבורת החינמית.
ההבדל בין הרובעים אינו מנהלי בלבד. כל אחד מהם היה בעבר ישות נפרדת, ולכל אחד קצב, גובה בנייה, מחירי לינה ותמהיל תושבים משלו. מטייל שמבלה חמישה ימים במנהטן בלבד יראה עיר אחת; מי שמקדיש חצי יום לדמבו וחצי יום לפלאשינג יראה עיר אחרת לגמרי, ולרוב יזכור דווקא את החלק השני.
ההחלטה המעשית שנגזרת מכאן היא פשוטה: כמה ימים יש לכם, ואיפה אתם ישנים. הרובעים מחוברים היטב ברכבת תחתית שפועלת מסביב לשעון, אבל כל מעבר בין רובעים גובה זמן אמיתי - ועל הזמן הזה, לא על המרחק בקילומטרים, מתוכנן טיול טוב בניו יורק.
חמישה רובעים, עיר אחת - איך מפת ניו יורק בנויה
רובע הוא גם מחוז - החלוקה שנולדה באיחוד של 1898
עד סוף המאה ה-19 ניו יורק הייתה בעצם מנהטן בלבד, וברוקלין הייתה עיר עצמאית ואחת הגדולות בארצות הברית. באיחוד הגדול של 1898 התמזגו חמישה גופים לעיר אחת, וכל אחד מהם נשאר גם מחוז מנהלי נפרד: מנהטן היא מחוז ניו יורק, ברוקלין היא מחוז קינגס, קווינס הוא מחוז קווינס, הברונקס הוא מחוז ברונקס וסטטן איילנד היא מחוז ריצ'מונד. לכל רובע יש נשיא רובע משלו, מערכת כתובות משלו ותחושה עירונית שונה לחלוטין, וזאת הסיבה שאותה עיר יכולה להרגיש כמו חמש ערים.
הגאוגרפיה מסבירה את רוב ההבדלים. מנהטן היא אי צר וארוך בין נהר ההדסון לנהר האיסט, וצפיפות הבנייה בה היא תוצאה ישירה של גבולות המים. סטטן איילנד היא אי נפרד בדרום המפרץ, קרוב יותר לניו ג'רזי מאשר למרכז העיר. ברוקלין וקווינס יושבים על הקצה המערבי של לונג איילנד, ולכן גם הם מנותקים פיזית ממנהטן וקשורים אליה בגשרים, מנהרות ורכבות תת-נהריות. הברונקס הוא הרובע היחיד שמחובר ליבשת האמריקאית עצמה, ומשם ממשיכים צפונה למחוז וסטצ'סטר.
למה החלוקה הזאת משנה למי שמתכנן טיול
רשת הרכבת התחתית בנויה כמניפה שמתכנסת למנהטן. משמעות הדבר היא שנסיעה בין שני רובעים חיצוניים, למשל מברוקלין לברונקס, עוברת כמעט תמיד דרך מנהטן ואורכת הרבה יותר ממה שנראה על המפה. לעומת זאת, נסיעה ממידטאון לכל אחד מהרובעים היא ישירה ופשוטה יחסית.
מבחינת תמחור, קיים מדרג ברור: מנהטן היא היקרה ביותר ללינה ולאוכל, ברוקלין וקווינס הקרובות לגשרים מציעות מחירים נמוכים יותר, והמרחק מהמרכז מוזיל את המחיר עוד. חשוב לזכור שגם מחיר הכניסה לאטרקציות מרוכז במנהטן, ושבחלק גדול מהרובעים החיצוניים האטרקציה עצמה - שכונה, שוק, טיילת - היא בחינם. חלוקת השכונות בתוך מנהטן עצמה היא נושא נפרד ומפורט, וקל יותר להתמצא בה דרך מפת השכונות של מנהטן.
לישון במרכז ולחסוך שעה ביום
מידטאון מבטלת כמעט לגמרי את זמן הנסיעה אל רוב האטרקציות. בדקו זמינות ומחירים במלונות האזור לתאריכים שלכם.
בדיקת זמינות ומחיר ←מנהטן - האי שרוב הטיול קורה בו
כשישראלי אומר "ניו יורק", לרוב הוא מתכוון למנהטן. זהו האי הצפוף שבו מרוכזים רוב המלונות, רוב האטרקציות המשלמות, כמעט כל התיאטראות של ברודוויי ורוב המוזיאונים הגדולים. מנהטן מחולקת בגסות לשלושה חלקים, ולכל אחד מהם אופי אחר לגמרי.
מידטאון - הליבה התיירותית
מידטאון היא הפס הרחב שבין רחוב 34 בערך לרחוב 59. כאן נמצאים טיימס סקוור, בניין האמפייר סטייט, מרכז רוקפלר, תחנת גרנד סנטרל וברייאנט פארק, וכאן גם רוב מרפסות התצפית ורוב מלונות הרשתות. היתרון ברור: הכול בהליכה או תחנה אחת. החיסרון גם הוא ברור - צפיפות, רעש ומחירים. טיפ שחוזר שוב ושוב בדיווחי מטיילים: מרפסות התצפית עמוסות במיוחד בשעת השקיעה ובסופי שבוע, ומי שמזמין כרטיס לשעה מוקדמת בבוקר של אמצע השבוע מוצא תור קצר בהרבה ואותו נוף בדיוק. מגוון כרטיסי התצפית והסיורים במנהטן זמין בקטלוג הפעילויות של ניו יורק.
דאונטאון - הרובע הפיננסי, סוהו והכפר
דרומית לרחוב 14 משתנה תבנית הרחובות מרשת מסודרת לסמטאות עקומות, שהן שרידי העיר המקורית. כאן נמצאים הרובע הפיננסי עם וול סטריט, סוהו על מבני היציקה והחנויות שלה, גריניץ' וילג', הלואר איסט סייד, צ'יינה טאון וליטל איטלי. אתר ההנצחה של 11 בספטמבר נמצא אף הוא כאן. זהו אתר זיכרון לאלפי בני אדם שנספו במקום, והביקור בו מתאים לגישה שקטה ומכבדת ולא לתכנון של "עוד אטרקציה ברשימה".
אפטאון - סנטרל פארק ושדרת המוזיאונים
מצפון לרחוב 59 נפתח סנטרל פארק, ולצדו שני האגפים השקטים יותר של האי: אפר איסט סייד עם שדרת המוזיאונים ואפר ווסט סייד עם מוזיאון הטבע. צפונה משם נמצאת הארלם, מרכז היסטורי של התרבות האפרו-אמריקאית עם מסורת ג'אז וגוספל ארוכת שנים. אפטאון מציעה לינה זולה יותר מאשר מידטאון בלי לצאת מהאי, וזה הפשרה שרבים מפספסים.
ברוקלין - הרובע המאוכלס ביותר, והמגוון שבהם
ברוקלין היא הרובע עם מספר התושבים הגדול ביותר בעיר, ואילו הייתה נשארת עיר עצמאית היא הייתה מדורגת בין הערים הגדולות בארצות הברית. היא אינה יחידה אחת אלא אוסף של שכונות עם זהות נפרדת, ולכן "לינה בברוקלין" או "יום בברוקלין" הן הגדרות רחבות מדי - צריך לבחור אזור.
דמבו וויליאמסבורג - הפנים המוכרות של הרובע
דמבו (DUMBO) היא שכונת מחסנים לשעבר בקצה הצפון-מערבי, ישירות מול קו הרקיע של מנהטן. נקודת הצילום המפורסמת ברחוב וושינגטון, שבה גשר מנהטן ממוסגר בין שני מבני לבנים, הפכה לעמוסה מאוד, ומטיילים מדווחים שהיא נקייה מאנשים רק בשעות הבוקר המוקדמות מאוד. חשוב לזכור שזהו רחוב פעיל שבו נוסעות מכוניות, ולא כיכר תיירים. שכונת וויליאמסבורג (Williamsburg) שמצפון לה מציעה סצנת עיצוב, בתי קפה, גלריות ושוק אוכל בסופי שבוע, ובנוסף רחוב ראשי מלא חנויות עצמאיות.
פארק סלופ, פרוספקט פארק וקוני איילנד
פארק סלופ היא השכונה המשפחתית הקלאסית של הרובע - בתי אבן חום, עצים, ומגרשי משחקים. היא גובלת בפרוספקט פארק, שתוכנן בידי אותם אדריכלי נוף שתכננו את סנטרל פארק ולדעת רבים הצליח אף יותר. בדרום הרובע נמצאת קוני איילנד עם הטיילת ההיסטורית, הלונה פארק ורכבת ההרים העתיקה. הטיילת פתוחה כל השנה, אך הפארקים והדוכנים פועלים בעונתיות מובהקת ומצומצמים מאוד בחודשי הקור, ולכן שווה לבדוק מראש מה פועל. משפחות שמתכננות יום שלם ברובע ימצאו רעיונות מסודרים בברוקלין עם ילדים.
בורו פארק וקראון הייטס - הקהילות היהודיות הגדולות
בורו פארק היא אחת הריכוזים היהודיים החרדיים הגדולים בעולם מחוץ לישראל, ובה מאות בתי כנסת, חנויות מזון כשר, מאפיות וחנויות יודאיקה. קראון הייטס היא מרכזה העולמי של חסידות חב"ד, ובלב השכונה נמצא בית חב"ד המרכזי ברחוב איסטרן פארקוויי. מטיילים ישראלים שומרי כשרות מוצאים בשתי השכונות האלה, וכן במידווד, מבחר מסעדות ומרכולים רחב בהרבה ממה שיש במנהטן, אך שעות הפעילות שם מתקצרות משמעותית לקראת כניסת השבת ובימי שישי בכלל.
קווינס - יעד האוכל של ניו יורק, ושער הכניסה אליה
קווינס הוא הרובע הגדול ביותר בשטחו והמגוון ביותר מבחינה אתנית - במגוון הזה מדובר במאות קבוצות מוצא ובעשרות שפות שמדוברות בו ביומיום. עבור מטייל, המשמעות המעשית והמיידית היא אוכל: זהו הרובע שבו אוכלים הכי טוב ביחס למחיר, ולרוב ללא תור ובלי הזמנה מראש.
פלאשינג, אסטוריה וגקסון הייטס - שלוש בירות קולינריות
פלאשינג היא אחד מריכוזי המטבח הסיני הגדולים והאותנטיים בארצות הברית, עם מרתפי אוכל ודוכנים אזוריים סביב הצומת המרכזי של השכונה. אסטוריה נשארה מרכז המטבח היווני של העיר עם מסעדות דגים, מאפיות וקפה יווני, ולצדו התווספה בשנים האחרונות שכבה מצרית וערבית ענפה. גקסון הייטס מרכזת את המטבחים ההודיים, הבנגלדשיים, הטיבטיים והלטיניים, והיא השכונה שבה מומחי אוכל מקומיים ממליצים לצאת בלי תוכנית ופשוט להריח. טיפ שמופיע כמעט בכל דיון מקומי: קו 7 של הרכבת התחתית, שעובר דרך שלוש השכונות ורץ מוגבה מעל הרחוב, הוא בעצמו סיור נוף - התושבים מכנים אותו "האקספרס הבינלאומי", והצד הפונה למנהטן נותן קו רקיע מרשים בחינם.
לונג איילנד סיטי, החופים והפארקים
לונג איילנד סיטי היא החזית המערבית של הרובע, מול מידטאון. גנטרי פלאזה סטייט פארק שעל שפת הנהר מציע בדיוק את הצילום שכולם רוצים בדמבו, אך עם הרבה פחות אנשים, וזאת אחת העצות החוזרות ביותר בקהילות צילום מקומיות. באותו אזור גם מוזיאון אמנות עכשווית ומגדלי מגורים חדשים שהפכו את השכונה לאזור לינה פופולרי. במזרח הרובע נמצא פארק פלאשינג מדואוז קורונה עם כדור הארץ המתכתי משנות ה-60, מתחם הטניס שמארח את האליפות הפתוחה מדי סוף קיץ ואצטדיון הבייסבול של מטס, ובדרום נמצא חוף רוקאווי שאליו יוצאים ניו יורקים בקיץ.
שדות התעופה - למה זה נוגע לכל מטייל
שני שדות התעופה של העיר עצמה נמצאים בקווינס: ג'ון פ' קנדי (JFK) בדרום-מזרח הרובע ולגוארדיה (LGA) בצפונו. נמל התעופה השלישי, נוארק (EWR), נמצא כבר במדינת ניו ג'רזי. טיסות ישירות מתל אביב נוחתות ב-JFK או בנוארק, כך שהמפגש הראשון של רוב הישראלים עם ניו יורק הוא בפועל עם קווינס או עם ניו ג'רזי, לא עם מנהטן. מ-JFK מגיעים לרכבת התחתית ברכבת שדה התעופה הפנימית, ומלגוארדיה מגיעים באוטובוס ייעודי - ובשעות עומס שתי החלופות מהירות משמעותית ממונית.
הברונקס - ספורט, גנים והמטבח האיטלקי של ארתור אבניו
הברונקס הוא הרובע היחיד שמחובר ליבשת האמריקאית, והוא גם הפחות מבוקר על ידי תיירים ישראלים - למרות שהוא מציע כמה מהאטרקציות הגדולות והירוקות בעיר, וגישה נוחה יחסית ממידטאון.
יאנקי סטדיום וחוויית הספורט
יאנקי סטדיום יושב בדרום-מערב הרובע, כמה תחנות בלבד ממידטאון בקווים 4, B ו-D. עונת הבייסבול נפרשת על פני האביב והקיץ, ומשחק ערב באמצע השבוע הוא הדרך הזולה והרגועה ביותר להיכנס לאצטדיון. גם מי שלא מבין דבר במשחק מדווח שהחוויה עצמה - הקהל, האוכל, הטקסים בין המחזורים - שווה את הערב. סיורים מודרכים במתחם מתקיימים גם בימים שאין בהם משחק, ומגיעים לאזורים סגורים כמו מוזיאון הקבוצה.
הגן הבוטני, גן החיות והרחוב האיטלקי
מרכז הרובע מחזיק שני מוסדות ברמה עולמית שנמצאים זה לצד זה: הגן הבוטני של ניו יורק, עם חממה ויקטוריאנית גדולה ותצוגות מתחלפות לאורך העונות, וגן החיות של הברונקס, מהגדולים בערי אמריקה. שניהם דורשים חצי יום כל אחד לפחות ומתאימים במיוחד למשפחות. במרחק הליכה קצר משם נמצא ארתור אבניו, שרבים מכנים אותו ליטל איטלי האמיתית של העיר: קצביות, מאפיות, חנויות גבינות ופסטה טרייה, ושוק קמעונאי מקורה שמרכז דוכנים תחת קורת גג אחת. עצה מקומית ותיקה: הרחוב חי בשעות הבוקר והצהריים, ולקראת יום ראשון אחר הצהריים חלק ניכר מהחנויות מתחיל לסגור מוקדם.
הצד הפתוח של הרובע
הברונקס מחזיק את פארק פלהאם ביי, הפארק העירוני הגדול ביותר בניו יורק, וכן את סיטי איילנד - כפר דייגים קטן עם מסעדות דגים שנראה כאילו נלקח מניו אינגלנד והושתל בתוך העיר. הנסיעה לשם ארוכה יחסית, ולכן היא מתאימה בעיקר למי שכבר מבלה יום שלם ברובע.
סטטן איילנד - המעבורת החינמית והצד הירוק של העיר
סטטן איילנד היא הרובע הקטן ביותר מבחינת מספר תושבים, השקט ביותר והפחות אורבני. אופי הבנייה שם דומה יותר לפרבר אמריקאי מאשר לעיר, וזאת בדיוק הסיבה שרוב המטיילים אינם מגיעים אליו כיעד בפני עצמו אלא בזכות דבר אחד ספציפי.
המעבורת - הנוף הטוב ביותר בניו יורק בחינם
מעבורת סטטן איילנד מחברת את מסוף וייטהול בקצה הדרומי של מנהטן אל מסוף סנט ג'ורג' שבסטטן איילנד. הנסיעה נמשכת כרבע שעה בכל כיוון, המעבורות פועלות מסביב לשעון כל ימות השנה, והנסיעה חינמית לחלוטין לכל הכיוונים. בדרך היא חולפת במרחק נאה מפסל החירות ומאליס איילנד, ומעניקה נוף שנמכר במקומות אחרים בכסף מלא.
כמה דברים שמטיילים מגלים רק על הסיפון: פסל החירות נמצא בצד ימין של הספינה בנסיעה דרומה למסוף סנט ג'ורג', ובצד שמאל בחזרה; רבים ממליצים דווקא על נסיעת החזרה, שבה קו הרקיע של מנהטן נפתח לרוחב מול העיניים. בהגעה לסטטן איילנד חובה לרדת מהמעבורת גם אם מתכננים לחזור מיד - נכנסים שוב לאולם ההמתנה ועולים על ההפלגה הבאה. שעות הפחות עמוסות הן אמצע הבוקר ואמצע היום באמצע השבוע, בעוד שעות היציאה מהעבודה מלאות ביוממים. פירוט מלא של אופן ההפעלה, הכניסה והתזמון מופיע בעמוד מעבורת סטטן איילנד.
מה עוד יש ברובע למי שנשאר
מי שמחליט להישאר יותר משעה ימצא ליד המסוף מרכז מסחר עם חנויות עודפים ונקודת תצפית לעבר המפרץ. מעט צפונה נמצא מרכז התרבות סנאג הרבור, מתחם היסטורי עם גנים מטופחים ובהם גן סיני קלאסי. בלב האי משתרעת רצועת יערות ושבילים רחבה, ובדרומו שוכן מתחם היסטורי משוחזר שמציג חיי כפר משלהי התקופה הקולוניאלית. כל אלה מתאימים למי שמגיע לניו יורק בפעם השלישית או הרביעית ומחפש יום שקט, ופחות למי שנמצא בעיר לחמישה ימים ראשונים.
כמה זמן באמת לוקח לעבור בין רובעים
המרחק הפיזי בין הרובעים קטן, אבל זמן הנסיעה הוא שמכתיב את התכנון. הכלל המעשי: מעבר בין מנהטן לרובע סמוך אורך בין רבע שעה לחצי שעה, מעבר לקצה של רובע חיצוני אורך שעה, ומעבר ישיר בין שני רובעים חיצוניים אורך לרוב יותר משעה - כי הוא עובר דרך מנהטן.
הרכבת התחתית היא התשובה כמעט תמיד
הרכבת פועלת עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, וזאת אחת מרשתות המטרו הבודדות בעולם שעושות זאת. התשלום נעשה בהצמדת כרטיס אשראי או טלפון ללא מגע ישירות לשער, בלי צורך לקנות כרטיס מראש, ואותו כלי אמצעי תשלום צריך לשמש את אותו נוסע בכל הנסיעות. במערכת קיים מנגנון תקרה שבועית: אחרי מספר נסיעות מוגדר בתוך שבוע קלנדרי, שאר הנסיעות באותו שבוע אינן מחויבות. המחיר לנסיעה בודדת אחיד לכל אורך הרשת ואינו משתנה לפי מרחק או מספר הרובעים שחוצים, ולכן נסיעה מטיימס סקוור לקוני איילנד עולה בדיוק כמו נסיעה של תחנה אחת. את המחיר המדויק והמעודכן כדאי לבדוק מול מפעילת התחבורה לפני הנסיעה.
שלוש נקודות שמפילות תכנונים
ראשית, ההבחנה בין קווים מהירים לקווים מקומיים: אותה תחנה יכולה להיות בעצם שתי רציפים שונים, וקו מהיר עלול לדלג בדיוק על התחנה שאתם צריכים. שנית, שינויי מסלול בסופי שבוע ובלילות - בגלל עבודות תחזוקה קווים משנים מסלול, מדלגים על תחנות או מפסיקים לפעול בקטע מסוים, ולכן חובה לבדוק את המסלול באפליקציית ניווט בזמן אמת ולא לפי הזיכרון מהיום הקודם. שלישית, נסיעה במונית או ברכב שיתופי בשעות העומס בגשרים ובמנהרות איטית מהרכבת ולעתים כפולה בזמן, ובנוסף מתווספים לה אגרות מעבר. שכירת רכב מיותרת לחלוטין לטיול בין רובעים, והיא הופכת רלוונטית רק לטיולים מחוץ לעיר - נושא שמפורט בעמוד השכרת רכב בניו יורק.
חלופות נוחות שמעטים מכירים
הרכבל שחוצה את נהר האיסט אל אי רוזוולט פועל בתעריף רכבת רגיל ומעניק נוף אווירי לגשר קווינסבורו ולמידטאון. רשת המעבורות העירונית מחברת נקודות בברוקלין, קווינס ומנהטן בתעריף נפרד, והיא איטית יותר אך נעימה בהרבה בימי קיץ. ואופניים שיתופיים פרוסים ברוב הרובעים הפנימיים ומתאימים בעיקר לרכיבה בתוך שכונה, לא בין רובעים.
ארבעה רובעים ביום אחד
סיור מרוכז שמכסה את הארלם, הברונקס, קווינס וברוקלין עם אפשרות להוסיף את קוני איילנד. מתאים למי שהזמן שלו קצר.
בדיקת זמינות ומחיר ←איפה ללון ואיזה רובע להוסיף לפי מספר הימים
שאלת הלינה היא ההחלטה שמשפיעה יותר מכל על אופי הטיול, והיא מתנקזת לחישוב אחד: כמה חוסכים מחוץ למנהטן, וכמה זמן נסיעה יומי משלמים בתמורה.
מנהטן מול הרובעים החיצוניים - חישוב הזמן מול הכסף
לינה במידטאון או בדאונטאון מבטלת כמעט לגמרי את זמן הנסיעה אל רוב האטרקציות, ומאפשרת לחזור לחדר באמצע היום. המחיר גבוה, והחדרים קטנים במיוחד ביחס לסטנדרט האמריקאי. לינה בלונג איילנד סיטי, בדאונטאון ברוקלין או בוויליאמסבורג מוזילה את הלילה באופן מורגש, אך מוסיפה בין עשרים לארבעים דקות נסיעה בכל כיוון, כלומר כשעה ביום. עבור שהות של שלושה עד ארבעה לילות, השעה היומית הזאת יקרה מהחיסכון; עבור שהות של שבוע ומעלה, החיסכון המצטבר לרוב מנצח. בכל מקרה, הכלל הראשון הוא לבדוק את המרחק בהליכה מהמלון לתחנת רכבת תחתית פעילה, ולא את המרחק ממנהטן במפה. מלונות שישראלים חוזרים אליהם שוב ושוב מרוכזים בעמוד המלונות שהישראלים הכי אוהבים במנהטן.
מה שכדאי לישראלים לדעת מראש
אזרחי ישראל בעלי דרכון ביומטרי נדרשים לאישור כניסה מקוון מסוג ESTA לפני הטיסה, ומומלץ להסדיר אותו זמן טוב מראש ולא בשדה התעופה. המחיר המוצג בתפריט או על המדף אינו המחיר הסופי: מס מכירה מתווסף בקופה, וטיפ במסעדות עם שירות למקום נחשב לחלק בלתי נפרד מהחשבון בשיעור מקובל של כחמישית מהסכום. מי הברז בניו יורק ראויים לשתייה ומגיעים ממאגרים בהרים שמצפון לעיר, כך שאין צורך לקנות מים בבקבוקים. שומרי כשרות ימצאו את המבחר הגדול ביותר בבורו פארק, קראון הייטס ומידווד שבברוקלין, וריכוז נוסף ונוח למטיילים במידטאון מנהטן; בתי חב"ד פועלים בכל אחד מהרובעים ומרכזים סעודות שבת ומניינים.
איזה רובע להוסיף לפי אורך הטיול
לשלושה עד ארבעה ימים: להישאר במנהטן ולהוסיף חצי יום אחד בדמבו, שהיא הצצה מהירה לברוקלין ומשלבת הליכה על הגשר. לחמישה עד שישה ימים: להוסיף יום מלא בברוקלין, שמשלב דמבו, וויליאמסבורג ופרוספקט פארק, וכן נסיעה במעבורת סטטן איילנד שלוקחת פחות משעתיים בסך הכול. לשבעה ימים ומעלה: להוסיף יום אוכל בקווינס בין פלאשינג, אסטוריה וגקסון הייטס, ויום בברונקס סביב הגן הבוטני וארתור אבניו. למי שמעדיף לראות את ארבעת הרובעים החיצוניים ביום אחד בליווי מדריך, קיים סיור מרוכז בין הרובעים שמכסה את הארלם, הברונקס, קווינס וברוקלין, וגם מבחר סיורים נוסף בעיר. חשוב לזכור שסיור כזה נותן טעימה ולא היכרות, והוא מתאים בעיקר למי שהזמן שלו קצר.
| יעד ורובע | קווים עיקריים | זמן נסיעה טיפוסי |
|---|---|---|
| דמבו, ברוקלין | קווים A ו-C לתחנת High Street או F לתחנת York Street | כ-20-30 דקות |
| וויליאמסבורג, ברוקלין | קו L לתחנת Bedford Avenue | כ-20-30 דקות |
| קוני איילנד, ברוקלין | קווים D, F, N ו-Q עד התחנה הסופית | כ-50-70 דקות |
| פלאשינג, קווינס | קו 7 עד Flushing-Main Street | כ-35-50 דקות |
| יאנקי סטדיום, הברונקס | קווים 4, B ו-D עד 161 St-Yankee Stadium | כ-20-30 דקות |
| סנט ג'ורג', סטטן איילנד | קו 1 עד South Ferry ואז מעבורת חינם | כ-45-60 דקות |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- חמשת הרובעים הם גם מחוזות מנהליים נפרדים: מנהטן, ברוקלין (קינגס), קווינס, הברונקס וסטטן איילנד (ריצ'מונד).
- מחיר נסיעה ברכבת התחתית אחיד ואינו תלוי במרחק או במספר הרובעים שחוצים; אין תוספת תשלום על מעבר בין רובעים.
- שני שדות התעופה של העיר, JFK ולגוארדיה, נמצאים בקווינס; נמל התעופה נוארק נמצא כבר במדינת ניו ג'רזי.
- מעבורת סטטן איילנד חינמית לחלוטין, פועלת מסביב לשעון, ונמשכת כרבע שעה בכל כיוון.
- הברונקס הוא הרובע היחיד שמחובר ליבשת האמריקאית; כל ארבעת האחרים יושבים על איים.
- נסיעה ישירה בין שני רובעים חיצוניים עוברת כמעט תמיד דרך מנהטן ואורכת יותר ממה שנראה על המפה.
טעויות שכדאי להימנע מהן
- לתכנן יום אחד שמכסה את כל חמשת הרובעים; בפועל זה מסתכם בישיבה ברכבת ולא בהיכרות עם שום מקום.
- להזמין מלון לפי המילה 'ניו יורק' בלי לבדוק כמה דקות הליכה יש ממנו לתחנת רכבת תחתית פעילה.
- להניח שהמסלול שעבד אתמול יעבוד גם בסוף השבוע; קווים משנים מסלול ומדלגים על תחנות בגלל עבודות תחזוקה.
- לעלות למעבורת סטטן איילנד ולצפות לחזור באותה ספינה בלי לרדת; בהגעה חובה לרדת ולעלות מחדש להפלגה הבאה.
- להסתמך על מונית או רכב שיתופי בשעות העומס במעבר בין רובעים; הרכבת מהירה יותר ואינה נתקעת בגשרים.
- לחשב תקציב לפי המחיר המוצג בתפריט או על המדף, בלי מס המכירה שמתווסף בקופה ובלי הטיפ המקובל.
שאלות נפוצות
כמה רובעים יש בניו יורק ומה שמם?
בניו יורק חמישה רובעים: מנהטן, ברוקלין, קווינס, הברונקס וסטטן איילנד. כל אחד מהם הוא גם מחוז מנהלי נפרד, וכולם התאחדו לעיר אחת באיחוד הגדול בסוף המאה ה-19. מנהטן היא המרכז התיירותי, ברוקלין המאוכלסת ביותר, קווינס הגדול ביותר בשטחו, הברונקס היחיד שמחובר ליבשת וסטטן איילנד השקטה והירוקה שבהם.
באיזה רובע הכי כדאי ללון?
למי ששוהה שלושה עד ארבעה לילות, מנהטן משתלמת למרות המחיר כי היא חוסכת כשעה נסיעה ביום. למי ששוהה שבוע ומעלה, לונג איילנד סיטי בקווינס או דאונטאון ברוקלין ווויליאמסבורג בברוקלין מוזילות את העלות באופן מורגש בתוספת של עשרים עד ארבעים דקות נסיעה לכל כיוון. הקריטריון החשוב ביותר הוא מרחק הליכה קצר מתחנת רכבת תחתית פעילה.
כמה זמן לוקח לעבור ממנהטן לברוקלין?
מעבר ממידטאון לחלקים הצפוניים של ברוקלין כמו דמבו או וויליאמסבורג אורך כעשרים עד שלושים דקות ברכבת התחתית. הגעה לדרום הרובע, למשל לקוני איילנד, אורכת כשעה עד שעה ורבע. נסיעה בין ברוקלין לקווינס או לברונקס ארוכה יותר כי היא עוברת ברוב המקרים דרך מנהטן.
איזה רובע הכי כדאי להוסיף לטיול קצר?
ברוקלין. חצי יום בדמבו, כולל הליכה על גשר ברוקלין וצפייה בקו הרקיע של מנהטן מהצד השני של הנהר, נותן את התמורה הגבוהה ביותר ביחס לזמן הנסיעה. אם נשאר זמן באותו יום, אפשר להמשיך צפונה לוויליאמסבורג ולסיים שם בארוחת ערב.
איך מגיעים לסטטן איילנד וכמה זה עולה?
המסלול הפשוט הוא ברכבת התחתית עד תחנת סאות' פרי בקצה הדרומי של מנהטן, ומשם ברגל למסוף וייטהול. המעבורת עצמה חינמית לחלוטין בשני הכיוונים, פועלת כל שעות היממה ואורכת כרבע שעה. בהגעה לסנט ג'ורג' יורדים מהספינה ונכנסים שוב לאולם ההמתנה כדי לעלות על ההפלגה הבאה חזרה.
האם צריך רכב שכור כדי לעבור בין הרובעים?
לא. הרכבת התחתית מגיעה לארבעה מתוך חמשת הרובעים ופועלת מסביב לשעון, וסטטן איילנד מחוברת במעבורת חינמית. רכב שכור מוסיף עלויות חניה גבוהות, אגרות מעבר בגשרים ובמנהרות ועיכובים בשעות העומס, והוא הופך לרלוונטי רק לטיולים אל מחוץ לעיר.