שדה התעופה JFK (John F. Kennedy International Airport) יושב בדרום מזרח קווינס והוא השער הבין לאומי המרכזי של ניו יורק. הוא בנוי כטבעת של טרמינלים נפרדים לגמרי, כל חברת תעופה בטרמינל משלה, ומעבר ביניהם נעשה ברכבת הפנימית AirTrain ולא בהליכה. למנהטן מגיעים ברכבת LIRR מתחנת גמייקה, ברכבת התחתית קו A מהאוורד ביץ, במונית צהובה בתעריף אחיד מוסדר או בהסעה שהוזמנה מראש.

ההבדל בין נחיתה חלקה בשדה התעופה JFK לבין שעה של תסכול הוא כמעט תמיד ידע מוקדם. השדה אינו מבנה אחד ארוך שאפשר לחצות ברגל, אלא אוסף של בניינים עצמאיים המפוזרים סביב ליבה של כבישים וחניונים, וכל אחד מהם מתפקד כמעט כשדה תעופה קטן ונפרד עם דלפקי הצ'ק אין שלו, ביקורת הביטחון שלו ואזור השערים שלו. מי שמגיע בהנחה שאפשר לעבור מהר לטרמינל השני מגלה שהמעבר כרוך בנסיעה, ולעיתים גם ביציאה מהאזור הסטרילי ובמעבר ביקורת ביטחונית מחדש.

גם הדרך העירה בנויה כמערכת של החלטות ולא כאפשרות אחת נכונה. שילוב של רכבת פנימית, רכבת פרברים, רכבת תחתית, מוניות מוסדרות ושירותי הסעה מאפשר לכל נוסע להתאים את הבחירה לשעה, לכמות המזוודות ולמיקום המלון. הבנת הלוגיקה של המערכת חוסכת זמן, כסף ולא מעט עצבים כבר ברגע שהמזוודה יורדת מהמסוע.

איך בנוי שדה התעופה JFK ולמה המבנה משנה לכם

השדה נפרש על שטח עצום בקצה הדרום מזרחי של קווינס, על גדות מפרץ ג'מייקה, והוא רחוק מהעיר בהרבה יותר ממה שנוסעים מדמיינים כשהם מסתכלים על מפה. הוא נקרא על שם הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי, נחנך במקור תחת השם Idlewild, ומאז הפך לאחד משדות התעופה העמוסים בעולם בתנועה בין לאומית. עבור נוסעים ישראלים הוא נקודת הכניסה המקובלת ביותר לצפון מזרח ארצות הברית.

טבעת של טרמינלים, לא מסדרון אחד

המבנה הפיזי הוא המפתח להכל. הטרמינלים ממוקמים סביב לולאה מרכזית, כל אחד מהם בנוי בתקופה אחרת ובסגנון אחר, ואין ביניהם חיבור פנימי באזור הסטרילי. במילים פשוטות: אי אפשר לצאת מהשער בטרמינל אחד ולהגיע ברגל לשער בטרמינל אחר. הטרמינלים הוותיקים והמוכרים הם 1, 4, 5 ו-8, וכל אחד מהם משרת קבוצת חברות תעופה אחרת. טרמינל 4 הוא הגדול והבין לאומי ביותר בפעילות היומיומית, טרמינל 5 הוא ביתה של ג'טבלו, וטרמינל 8 מרכז את אמריקן איירליינס ואת שותפותיה. חשוב לדעת שהשדה נמצא בפרויקט בנייה ושדרוג ענק ומתמשך, טרמינלים חדשים נפתחים בשלבים וטרמינלים ישנים נסגרים ומתפנים, ולכן מספור הטרמינלים והשיוך של חברות התעופה משתנים מעת לעת.

איפה נוחתות ויוצאות הטיסות מישראל

הטיסות הישירות בין נמל התעופה בן גוריון לניו יורק מרוכזות היסטורית בטרמינל 4, ושם גם נמצאים המתקנים שהכי רלוונטיים לנוסע הישראלי, מבית הכנסת ועד עמדות המזון הכשר. עם זאת, טיסות המשך פנים אמריקאיות והזמנות דרך חברות שותפות עלולות להעביר אתכם לטרמינל אחר לגמרי. הכלל הפשוט והחשוב ביותר בכל השדה הזה הוא לבדוק את מספר הטרמינל שמופיע על כרטיס העלייה למטוס באותו יום, ולא להסתמך על זיכרון מטיסה קודמת. חברות תעופה מעבירות פעילות בין טרמינלים בהתאם להתקדמות הבנייה, ונוסע שהגיע לטרמינל הלא נכון מאבד זמן יקר במעבר.

מה יש בליבת השדה

בתוך הטבעת שמקיפים הטרמינלים יושבים חניונים ארוכי טווח, מלונות שדה, מתחמי השכרת רכב ומרכזי משא. גם אליהם מגיעים באמצעות הרכבת הפנימית, וזו הסיבה שהיא לא נועדה רק לנוסעים ממריאים אלא משמשת גם את מי שאוסף רכב שכור או לן בסביבה. מי ששוקל לשלב השכרת רכב בניו יורק עם הטיול בעיר צריך לזכור שהאיסוף נעשה במתחם נפרד, בנסיעה קצרה מהטרמינל.

AirTrain - הרכבת הפנימית שמחברת את הכל

AirTrain היא רכבת קלה אוטומטית ללא נהג, שפועלת מסביב לשעון בכל ימות השנה ומהווה את עמוד השדרה של כל תנועה בתוך השדה. היא מגיעה בתדירות גבוהה מאוד, כך שבפועל כמעט אף פעם לא מחכים הרבה על הרציף, וזמן ההמתנה מתארך רק בשעות הלילה העמוקות. יתרון גדול שלה הוא שהיא נוסעת על מסילה מוגבהת ואינה מושפעת מפקקי התנועה בכבישי השדה, כך שזמן הנסיעה בה צפוי גם בשעת עומס.

קו הטרמינלים חינמי לחלוטין

הנסיעה בין הטרמינלים עצמם אינה כרוכה בתשלום. אפשר לעלות בטרמינל אחד, לרדת בטרמינל אחר, ולעשות זאת בלי כרטיס ובלי שער כניסה. זו נקודה שהרבה נוסעים לא מודעים לה, והיא רלוונטית גם למי שרוצה לנצל המתנה ארוכה כדי לבקר בטרמינל אחר. הלולאה נוסעת בכיוון אחד בלבד, ולכן מעבר בין שני טרמינלים סמוכים עשוי לדרוש כמעט סיבוב שלם אם הכיוון לא נוח, וכדאי להביא זאת בחשבון.

שתי תחנות היציאה מהשדה

הרכבת הפנימית ממשיכה משני הכיוונים אל שתי תחנות חיבור לתחבורה הציבורית של העיר. הראשונה היא תחנת גמייקה בקווינס, שמחברת אל רכבת הפרברים LIRR ואל קווי הרכבת התחתית E, J ו-Z. השנייה היא תחנת האוורד ביץ, שמחברת אל קו A של הרכבת התחתית. התשלום על AirTrain נגבה רק ביציאה או בכניסה באחת משתי התחנות הללו, באמצעות תשלום ללא מגע בכרטיס אשראי או בטלפון או באמצעות כרטיס תחבורה מקומי. נסיעת ההמשך ברכבת התחתית או ברכבת הפרברים היא תשלום נפרד לגמרי.

איזו תחנה לבחור

הכלל שעובד לרוב הנוסעים: אם היעד הוא מידטאון או צפון מנהטן, גמייקה תהיה הבחירה המהירה יותר. אם היעד הוא דרום מנהטן, ברוקלין הצפונית או שכונות לאורך קו A, האוורד ביץ עשויה להיות נוחה יותר ולחסוך החלפה. שווה להסתכל על מפת המסלול לפני שקובעים, ולא ללכת אוטומטית אחרי השילוט הראשון שרואים.

מעבר בין טרמינלים בקונקשן - כמה זמן באמת צריך

זהו התרחיש שגובה את המחיר הגבוה ביותר מנוסעים לא מוכנים. קונקשן שבו שתי הטיסות יוצאות מאותו טרמינל הוא עניין פשוט יחסית, אבל קונקשן בין שתי חברות שיושבות בטרמינלים שונים הוא מסע קטן בפני עצמו.

למה זו לא סתם הליכה

אין ב-JFK מעבר סטרילי בין טרמינלים. משמעות הדבר היא שהמסלול המלא כולל ירידה מהמטוס, הליכה אל תחנת הרכבת הפנימית בתוך הטרמינל, המתנה לרכבת, נסיעה בלולאה, הגעה לטרמינל היעד, ואז מעבר ביקורת ביטחונית מלאה מחדש, כולל התור שלה. אם הכרטיס אינו כרטיס מקושר של אותה מערכת הזמנות, ייתכן שתידרשו גם לאסוף מזוודה ולבצע צ'ק אין מחדש בדלפק, וזה מוסיף שלב משמעותי.

איך לתכנן את המרווח

המרווח שמערכות ההזמנה מציגות כזמן החיבור המינימלי הוא זמן תיאורטי שמחושב בתנאים אידיאליים. בפועל, קונקשן בין טרמינלים בשעות הפעילות העמוסות דורש מרווח נדיב הרבה יותר. שווה לבנות תוכנית שמניחה עיכוב קטן בנחיתה, תור בביקורת הביטחון ולפחות סיבוב אחד של המתנה לרכבת הפנימית. מי שמזמין את שתי הטיסות בהזמנות נפרדות נושא לבדו באחריות לפספוס, וזו סיבה טובה לבחור מרווח גדול במיוחד.

המקרה של קונקשן בין לאומי

נוסעים שנוחתים מטיסה בין לאומית וממשיכים לטיסת פנים חייבים לעבור ביקורת דרכונים ומכס בנקודת הכניסה הראשונה לארצות הברית, וזה נעשה בטרמינל הנחיתה. רק אחרי שלב זה מתחיל המעבר לטרמינל השני. תורי ביקורת הדרכונים עשויים להיות ארוכים במיוחד בשעות שבהן נוחתות בבת אחת כמה טיסות רחבות גוף מאירופה ומהמזרח התיכון, ולכן שווה לבדוק את אישור ה-ESTA מבעוד מועד ולוודא שכל הפרטים במערכת נכונים.

מ-JFK למנהטן: כל האפשרויות אחת מול השנייה

אין תשובה אחת נכונה לשאלה איך מגיעים העירה. יש כמה מסלולים ברורים, וכל אחד מהם מנצח בקטגוריה אחרת. הנה הפירוט המלא.

AirTrain אל גמייקה ורכבת LIRR אל פן סטיישן

זו האפשרות המהירה ביותר בתחבורה הציבורית. רכבת הפרברים של לונג איילנד עוצרת בגמייקה ומגיעה משם ישירות אל פן סטיישן במידטאון, וחלק מהרכבות מגיעות אל התחנה התת קרקעית שמתחת לגרנד סנטרל. הרכבת נוסעת על מסילה משלה, אינה נתקעת בפקקים והיא נעימה במיוחד עם מזוודות כי הקרונות מרווחים. שימו לב שיש שני סוגי יעדים ולא כל רכבת מגיעה לשניהם, ולכן כדאי לוודא על לוח היציאות מה היעד לפני העלייה.

AirTrain אל האוורד ביץ ורכבת תחתית קו A

האפשרות הזולה ביותר, ובמידה רבה גם האיטית ביותר. קו A מגיע דרך ברוקלין אל דרום מנהטן וממשיך צפונה לאורך מערב האי. החיסרון האמיתי אינו רק הזמן אלא גם התנאים: התחנות אינן תמיד נגישות במעליות, הקרונות עלולים להיות עמוסים, ומזוודה גדולה הופכת את הנסיעה למאתגרת. מי שנוסע קל, בשעה לא עמוסה ובתקציב הדוק ימצא כאן חיסכון אמיתי, וזו בדיוק הגישה של מי שמתכנן טיול בניו יורק בתקציב יומי מצומצם.

מונית צהובה בתעריף אחיד

ניו יורק מפעילה תעריף אחיד ומוסדר על נסיעות במונית צהובה בין שדה התעופה למנהטן, כך שאין הפתעות מהמונה גם אם התנועה איטית. חשוב להבין שהתעריף האחיד תקף לנסיעות אל מנהטן ומנהטן בלבד, ואילו נסיעות לברוקלין, לקווינס או לשדות תעופה אחרים מחויבות לפי מונה רגיל. לתעריף מתווספים בנפרד אגרות כביש וגשר, היטלים עירוניים החלים על כניסה למרכז העיר, ותשר לנהג שהוא חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית ולא מחווה אופציונלית. עולים למונית רק מהתור המסודר בשילוט הרשמי מחוץ לאולם הנוסעים הנכנסים.

הסעה פרטית או משותפת שמוזמנת מראש

למשפחות עם ילדים, לנוסעים עם ערימת מזוודות ולמי שנוחת אחרי טיסה ארוכה מאוד, הסעה שהוזמנה מראש היא לרוב הפתרון הכי פחות מתיש. הנהג ממתין באולם הנחיתה עם שלט, המחיר ידוע וסגור לפני הנחיתה, ואין צורך לעמוד בתור. אפשר להזמין העברה בכיוון אחד בין JFK למנהטן או, למי שמעדיף רכב פרטי בלעדי בלי עצירות ביניים, הסעה פרטית מ-JFK אל מנהטן. בהזמנה מראש כדאי למלא את מספר הטיסה, כדי שהנהג יעקוב אחרי עיכובים.

אפליקציות נסיעה

שירותי הנסיעות המבוססים אפליקציה פועלים בשדה, אבל הם אינם אוספים מהמדרכה שמול דלת היציאה. בכל טרמינל יש אזור איסוף ייעודי שאליו צריך ללכת, והאפליקציה מפנה אליו בשם או במספר עמדה. בשעות ביקוש התמחור המשתנה עשוי להפוך את הנסיעה ליקרה יותר ממונית בתעריף האחיד, ולכן שווה להשוות רגע לפני שמזמינים.

זמני נסיעה, שעות עומס והדרך חזרה לשדה

אחד הדברים שהכי מפתיעים נוסעים הוא עד כמה משתנה משך הנסיעה בכביש בין השדה למנהטן לפי שעה. אותה נסיעה בדיוק יכולה להימשך פרק זמן סביר בשעת בוקר מוקדמת מאוד או בלילה, ולהתארך פי כמה בשעות אחר הצהריים ובערבי סוף שבוע. הצווארים הידועים הם המנהרות והגשרים שמובילים אל מנהטן, וכל אירוע קטן בכביש מייצר גל שנמשך שעות.

למה הכיוון חזרה מסוכן יותר לתכנון

בכיוון אל השדה אין גמישות: יש שעת המראה. לכן דווקא בנסיעת החזרה כדאי להיות שמרנים ולהוסיף מרווח, במיוחד בטיסות שיוצאות אחר הצהריים ובערב, שהן חלק גדול מהטיסות הבין לאומיות. הרכבת מגמייקה נהנית כאן מיתרון עצום, כי היא חסינה לתנועה ומאפשרת לחזות את זמן ההגעה בדיוק גבוה. מי שיוצא ממנהטן בשעת שיא ימצא לא פעם שהרכבת מנצחת את הרכב בפער ניכר.

ביקורת הביטחון ביציאה מארצות הברית

הנהלים בשדה שונים ממה שמוכר בישראל. אין תשאול ביטחוני אישי בכניסה לטרמינל, אבל יש בדיקה פיזית קפדנית של הכבודה בעמדות הסריקה: מחשבים ניידים ומכשירים גדולים נדרשים לרוב לצאת מהתיק, נעליים וחגורות מוסרים, ונוזלים חייבים לעמוד במגבלת הנפח ולהיות באריזה שקופה. יש מסלולים מהירים בתשלום או בהרשמה מראש, אבל הם דורשים תהליך רישום מוקדם שאינו מתאים לתייר בביקור קצר. הטיפ שנוסעים מנוסים מעבירים ביניהם: בטרמינלים הגדולים יש לעיתים עמדת ביקורת נוספת בקומת הנחיתות, פחות מוכרת ולכן פחות עמוסה מזו שבקומת ההמראות.

אין החזר מס לתיירים

נקודה שמפתיעה כמעט כל ישראלי שרגיל לאירופה: בארצות הברית אין מנגנון החזר מס ערך מוסף לתיירים ברמה הפדרלית, ואין דלפק החזרים בשדה. מס המכירה המקומי מתווסף למחיר בקופה ואינו מוחזר בעת היציאה. אין טעם לשמור קבלות למטרה זו, ואין צורך לחפש עמדה שלא קיימת.

מה יש בתוך השדה: אוכל כשר, תפילה, מזוודות ומנוחה

שדה תעופה בגודל הזה מציע הרבה יותר מחנויות פטורות ממכס, וכמה מהמתקנים רלוונטיים במיוחד לנוסע הישראלי.

אוכל כשר ובית כנסת

בטרמינל 4 פועל בית כנסת בין לאומי בקומה העליונה, במרחק הליכה קצר מאזור דלפקי הצ'ק אין, והוא מקיים מניינים בהתאם ללוח הטיסות של החברות שמפעילות קווים לישראל. באותה קומה נמצאות זו לצד זו כמה קפלות המשרתות דתות שונות, מסורת ותיקה של השדה. בתחום המזון, מספר עמדות בטרמינל פועלות עם מוצרים ארוזים בכשרות מוכרת, אבל ההיצע משתנה והפעילות מוגבלת בשעות. מי שנוחת בערב שישי או ממריא סמוך לשבת צריך לתכנן מראש את ההגעה למקום הלינה ואת האוכל, ולא להסתמך על מה שייפתח בשדה. שווה גם להכיר את השדה כנקודת פתיחה לתכנון יום שבת בניו יורק.

הפקדת מזוודות, מנוחה ומקלחות

בצד הציבורי של הטרמינלים פועלים שירותי הפקדת מזוודות מסחריים לטווח קצר, שימושיים במיוחד למי שיש לו יום שלם בעיר לפני טיסת לילה. בנוסף יש טרקליני נוסעים בתשלום, שמאפשרים מקלחת וארוחה גם למי שאינו נוסע במחלקה גבוהה. אפשרות ייחודית לשדה היא המלון הצמוד לטרמינל 5, שנבנה בתוך מבנה טרמינל היסטורי משוחזר מתקופת הזוהר של התעופה, ומציע גם חדרים לשעות בודדות ביום. מעבר לפונקציונליות, המקום הוא אתר בפני עצמו למי שמתעניין בעיצוב ובהיסטוריה של התעופה, בדומה לחוויה שמציע מוזיאון התחבורה של ניו יורק בברוקלין.

קליטה סלולרית, אינטרנט וכסף

יש רשת אלחוטית חינמית בכל הטרמינלים והיא מספיקה בהחלט להורדת כרטיס עלייה או להזמנת נסיעה. עמדות טעינה מפוזרות באזורי ההמתנה, אבל בשעות עומס הן תפוסות, ולכן סוללה ניידת היא פריט חובה. מכשירי משיכת מזומן בשדה גובים לרוב עמלה גבוהה, ובפועל כמעט כל תשלום בעיר מתבצע בכרטיס או בטלפון, כך שאין צורך למשוך סכום גדול ברגע הנחיתה.

טיפים של נוסעים שמכירים את JFK מקרוב

אלה הדברים שלא מופיעים בשילוט הרשמי, ושחוזרים שוב ושוב אצל נוסעים מנוסים בפורומים ובקבוצות הנסיעות.

הטעות של קו A בכיוון חזרה

הטיפ החשוב ביותר לחוזרים לשדה ברכבת התחתית: קו A מתפצל בקווינס לשני ענפים, ורק אחד מהם עוצר בתחנת האוורד ביץ שממנה עולים לרכבת הפנימית. בכיוון אל השדה חובה לוודא על גבי הרכבת ובכריזה שזו הרכבת שנוסעת לענף הנכון. נוסעים שעולים לרכבת הראשונה שמגיעה מוצאים את עצמם בקצה הרחוק של קווינס עם מזוודות ובלי זמן. בכיוון מהשדה העירה הבעיה הזו אינה קיימת.

קונים כרטיס לפני שעולים לרכבת הפרברים

רכבת הפרברים גובה תוספת מחיר משמעותית ממי שרוכש כרטיס מהכרטיסן בתוך הרכבת במקום ממכונה או מאפליקציה בתחנה. בגמייקה יש מכונות בשפע ברציף המעבר, וזו נקודה שחוסכת כסף מיותר בלי מאמץ.

לא עולים למונית עם מי שמציע נסיעה בתוך הטרמינל

בכל אולם נחיתות בשדה יש אנשים שמציעים נסיעה לעיר בקול. אלה אינם נהגי מונית מורשים, המחיר שהם גובים גבוה בהרבה מהתעריף האחיד ואין שום גורם שאפשר לפנות אליו אם משהו משתבש. תור המוניות הרשמי נמצא תמיד מחוץ למבנה, בשילוט ברור, ועם עובד שמנהל את התור.

לנצל את הלולאה החינמית

מי שתקוע עם המתנה ארוכה בטרמינל דל בשירותים יכול פשוט לעלות על הרכבת הפנימית ולעבור בחינם לטרמינל אחר בעל היצע טוב יותר. זו טקטיקה שנוסעים ותיקים מיישמים בקביעות, ובלבד שמשאירים זמן מספיק לחזור ולעבור ביקורת ביטחונית בטרמינל שממנו יוצאת הטיסה.

לבדוק את מיקום המלון לפני שבוחרים מסלול

מלון בקרבת פן סטיישן או גרנד סנטרל הופך את מסלול הרכבת מגמייקה לכמעט מושלם, בעוד מלון בצד המזרחי העליון או בשכונות רחוקות מתחנות הרכבת יהפוך את אותה בחירה למסורבלת עם החלפות. שווה להסתכל על מפת השכונות של מנהטן ועל רשימת המלונות שהישראלים הכי אוהבים במנהטן לפני שסוגרים גם את המלון וגם את דרך ההגעה.

איזו דרך מתאימה לאיזה נוסע

הבחירה הנכונה תלויה פחות בהעדפה אישית ויותר בנתונים היבשים של הטיול: כמות המזוודות, גיל המשתתפים, שעת הנחיתה ומיקום הלינה.

משפחות עם ילדים ומזוודות

עבור משפחה, כל החלפה בין אמצעי תחבורה היא נקודת כשל אפשרית. מונית או הסעה שהוזמנה מראש חוסכת גרירת מזוודות במדרגות, המתנה על רציפים ותיאום של קבוצה עייפה. ההפרש בעלות מול תחבורה ציבורית מצטמצם משמעותית כשמחשבים כרטיס לכל נפש, ולכן דווקא כאן ההסעה היא לעיתים ההחלטה ההגיונית גם כלכלית.

זוגות ונוסעים עצמאיים

מי שנוסע קל ומגיע בשעות היום ייהנה ממסלול הרכבת מגמייקה, שהוא מהיר, צפוי ונעים. הוא גם מציע התחלה אותנטית לטיול, כי הוא מכניס אתכם ישר לקצב של העיר. מי שמגיע בשעות הלילה עשוי להעדיף מונית פשוט בגלל ההפרש בתדירות ובנוחות.

נחיתה מאוחרת מאוד או המראה מוקדמת מאוד

הרכבת הפנימית פועלת מסביב לשעון וגם רכבות התחתית פועלות בלילה, אבל התדירות יורדת והתחנות שקטות. בשעות האלה, מונית מהתור הרשמי או הסעה מוזמנת מראש הן הבחירה הסבירה. למי שיש טיסה בשעה בלתי אפשרית, לינה בסביבת השדה עצמו חוסכת קימה באמצע הלילה ונסיעה ארוכה מהעיר.

יום אחרון בעיר לפני טיסת ערב

תרחיש נפוץ מאוד: צ'ק אאוט בבוקר וטיסה בערב. במקרה הזה שווה להפקיד מזוודות בעיר או בשדה, לנצל את היום, ולתכנן יציאה מוקדמת יותר ממה שנראה הגיוני. רעיונות לניצול נכון של השעות האחרונות אפשר למצוא בקטגוריה של היום האחרון לטיול בניו יורק, ובכל מקרה כדאי לתכנן פעילות שנמצאת בקו ישר אל תחנת הרכבת שממנה תצאו לשדה.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הטרמינלים ב-JFK אינם מחוברים באזור הסטרילי, וכל מעבר ביניהם כרוך בנסיעה ברכבת AirTrain ולרוב גם בביקורת ביטחונית מחדש
• הנסיעה ב-AirTrain בין הטרמינלים חינמית לחלוטין, והתשלום נגבה רק בתחנות גמייקה והאוורד ביץ ביציאה מהשדה
• התעריף האחיד של המונית הצהובה תקף רק לנסיעות אל מנהטן, ואליו מתווספים אגרות, היטלים עירוניים ותשר לנהג
• זמן הנסיעה בכביש בין השדה למנהטן משתנה דרמטית לפי שעה, בעוד שהרכבת מגמייקה חסינה לפקקים וזמנה צפוי
• בטרמינל 4 פועלים בית כנסת עם מניינים סביב לוח הטיסות לישראל וכמה נקודות מזון בכשרות מוכרת
• בארצות הברית אין החזר מס לתיירים ואין דלפק החזרים בשדה, ומס המכירה שמתווסף בקופה אינו מוחזר

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להסתמך על מספר הטרמינל מטיסה קודמת במקום לבדוק את הכרטיס באותו יום, בזמן שחברות תעופה מוזזות בין טרמינלים בגלל הבנייה בשדה
• להזמין קונקשן עם מרווח מינימלי בין שתי חברות שיושבות בטרמינלים שונים, בלי להביא בחשבון נסיעה, איסוף מזוודה וביקורת ביטחונית מחדש
• לעלות בכיוון חזרה על רכבת קו A מבלי לוודא שהיא נוסעת לענף שעוצר בהאוורד ביץ, ולהגיע לקצה הרחוק של קווינס
• להיענות להצעת נסיעה מאדם שמסתובב בתוך אולם הנחיתות במקום לעמוד בתור המוניות הרשמי מחוץ למבנה
• לבחור ברכבת התחתית עם שתי מזוודות גדולות ומשפחה, ולגלות מדרגות, תחנות בלי מעלית וקרונות עמוסים
• לתכנן יציאה למראה בשעות אחר הצהריים בלי מרווח נוסף, דווקא בשעות שבהן הכבישים אל השדה עמוסים ביותר

שאלות נפוצות

האם אפשר לעבור בין טרמינלים ב-JFK ברגל?

לא. הטרמינלים בנויים כמבנים נפרדים סביב לולאה מרכזית, ואין ביניהם מעבר להולכי רגל ואין חיבור באזור הסטרילי. המעבר נעשה ברכבת AirTrain, שהנסיעה בה בין הטרמינלים חינמית ופועלת מסביב לשעון. ברוב המקרים יהיה צורך לעבור ביקורת ביטחונית מחדש בטרמינל היעד.

מה הדרך המהירה ביותר מ-JFK למנהטן?

בתחבורה ציבורית, המסלול המהיר ביותר הוא AirTrain אל תחנת גמייקה ומשם רכבת LIRR אל פן סטיישן או אל התחנה שמתחת לגרנד סנטרל. היתרון הגדול הוא שהרכבת אינה מושפעת מפקקים, ולכן זמן ההגעה צפוי גם בשעות העומס. ברכב, הזמן תלוי לחלוטין בשעה ובכיוון.

כמה זמן להשאיר לקונקשן ב-JFK בין שתי חברות תעופה שונות?

הרבה יותר ממה שמערכת ההזמנות מציגה כמינימום. צריך להביא בחשבון ירידה מהמטוס, הליכה אל הרכבת הפנימית, המתנה ונסיעה בלולאה, ולעיתים איסוף מזוודה, צ'ק אין מחדש וביקורת ביטחונית מלאה. בטיסות בין לאומיות מתווסף גם זמן ביקורת דרכונים ומכס בנקודת הכניסה הראשונה לארצות הברית.

האם כדאי מונית או הסעה מוזמנת מראש מ-JFK?

מונית צהובה נוחה למי שרוצה לצאת מיד בלי הזמנה מראש, והיא פועלת בתעריף אחיד מוסדר בנסיעות למנהטן. הסעה שהוזמנה מראש עדיפה למשפחות, לנוסעים עם הרבה מזוודות ולנחיתות בשעות לילה, כי המחיר סגור מראש והנהג ממתין באולם. אפשר להזמין העברה בכיוון אחד או רכב פרטי בלעדי דרך ספקים מקוונים.

האם יש אוכל כשר ובית כנסת בשדה התעופה JFK?

כן. בטרמינל 4 פועל בית כנסת בין לאומי בקומה העליונה, המקיים מניינים בהתאם ללוח הטיסות של החברות שמפעילות קווים לישראל, ולצידו קפלות של דתות נוספות. בטרמינל יש גם נקודות מכירה של מוצרים ארוזים בכשרות מוכרת, אך ההיצע ושעות הפעילות משתנים, ולכן כדאי להצטייד מראש.

האם מקבלים החזר מס לתיירים ביציאה מ-JFK?

לא. בארצות הברית אין מנגנון פדרלי להחזר מס ערך מוסף לתיירים ואין דלפק החזרים בשדה התעופה. מס המכירה המקומי מתווסף למחיר בקופה ואינו מוחזר בעת היציאה מהמדינה. אין טעם לשמור קבלות למטרה זו, בניגוד למה שמקובל במדינות רבות באירופה.