סיור לוקיישנים של הסופרנוס (The Sopranos) הוא סיור מודרך של כארבע שעות שיוצא ממנהטן וחוצה את נהר ההדסון אל ניו ג'רזי, אל למעלה מ-40 אתרי צילום אמיתיים מהסדרה - מהמועדון ששימש כ"באדה בינג" ועד קונדיטוריית הולסטנז המפורסמת מהסצנה האחרונה, ברכב עם מדריך שהוא בדרך כלל שחקן בעצמו.

בניגוד למדריך כללי לשכונה בעיר, שמסביר מה יש לראות ולעשות באזור מסוים, סיור הלוקיישנים הזה בנוי סביב עלילה אחת ספציפית: חמש עונות של סדרה שצולמה ברובה לא במנהטן אלא בפרברים השקטים של ניו ג'רזי, שם מתרחשת רוב עלילת משפחת סופרנו. זו לא רדיפה אחרי תפאורה מלאכותית בסטודיו - רוב האתרים הם עסקים ורחובות אמיתיים שממשיכים לתפקד ביום-יום, ולכן החוויה קרובה יותר לארכיאולוגיה תרבותית מאשר לפארק שעשועים.

הסיור מתאים בעיקר למי שראה את הסדרה וזוכר את הסצנות - עבור מי שלא נחשף אליה כלל, חלק ניכר מהערך הנוסטלגי הולך לאיבוד, ועדיף להשקיע את הזמן בסיורים כלליים יותר על ניו יורק.

מה מייחד את סיור לוקיישנים של הסופרנוס בין סיורי הקולנוע של ניו יורק

ניו יורק מלאה בסיורי "איפה צילמו את..." - אבל סיור לוקיישנים של הסופרנוס בנוי אחרת מרובם, כי חלק ניכר מהסדרה בכלל לא צולם במנהטן. משפחת סופרנו גרה בפרוור בדיוני בצפון ניו ג'רזי, טוני מנהל את העסקים שלו ממועדון חשפנות אמיתי, ואת רוב חמש העונות מבלות הדמויות במסעדות, בתי קפה ורחובות אמיתיים בניו ג'רזי - מדינה שמעטים מהתיירים בניו יורק בכלל מגיעים אליה.

סיור תמטי לפי עלילה, לא סקירה של שכונה

בניגוד למדריך כללי לשכונה בעיר, שממפה אתרי עניין לפי אזור גאוגרפי, סיור הלוקיישנים הזה בנוי סביב עלילה אחת ספציפית לאורך זמן: מי נרצח באיזו מסעדה, איפה טוני ישב אצל הפסיכיאטרית שלו, ובאיזה מועדון נסגרו העסקאות. מי שמצפה לסיור שכונתי כללי על ניו ג'רזי או על פרברי ניו יורק עלול להתאכזב - כאן כל עצירה נבחרת כי היא הופיעה בפרק מסוים, לא כי היא "כדאי לראות" באופן עצמאי.

עסקים אמיתיים, לא סט נטוש

ההבדל המרכזי מסיורי לוקיישנים לתפאורה סגורה: כאן אין תפאורה ריקה. סאטין דולז עדיין מועדון פעיל, הולסטנז עדיין מגישה גלידה וארוחות לתושבי בלומפילד, ורוב הרחובות הם שכונות מגורים רגילות עם אנשים שחיים בהן. זו סיבה טובה להתנהג בסיור בכבוד - להישאר על המדרכה, לא לצלם לתוך חלונות בתים פרטיים, ולזכור שמדובר בקהילות אמיתיות ולא באטרקציה בנויה.

איך בנוי הסיור - ממנהטן, דרך מנהרת לינקולן, אל ניו ג'רזי

רוב מפעילי סיור לוקיישנים של הסופרנוס יוצאים ממנהטן, בדרך כלל מאזור ה-Garment District (חלק ממפת השכונות של מנהטן) סביב רחוב 39 ושדרה 7 - ליד פסל הכפתור הענק שמסמן את רובע האופנה. מומלץ להגיע כ-15 דקות מראש ולחפש את המדריך - לרוב שחקן במקצועו, לעיתים עם מטרייה כחולה בולטת כדי שקל יהיה לאתר אותו בקהל.

הסיור העיקרי, סיור האוטובוס NYC The Sopranos Iconic Filming Locations, נמשך כארבע שעות ומבקר בלמעלה מ-40 לוקיישנים. האוטובוס יוצא מניו יורק ונכנס למנהרת לינקולן - אותה מנהרה שמופיעה בקרדיטי הפתיחה של הסדרה, כשטוני נוסע ממנהטן חזרה הביתה לניו ג'רזי - וממנהרת לינקולן ממשיך אל הכביש המהיר לעבר צפון ניו ג'רזי.

למה הסיור בכלל יוצא מהעיר

ישראלים רבים שמתכננים חופשה בניו יורק לא תמיד מבינים כמה קרובה ניו ג'רזי בפועל - נסיעה של 20-30 דקות בלבד ממנהטן, מעבר לנהר ההדסון. בדיוק בגלל זה סיור באוטובוס או ברכב פרטי הגיוני יותר מתחבורה עצמאית: קווי הרכבת התחתית של ניו יורק לא מגיעים לפרברי ניו ג'רזי שבהם צולמה הסדרה, ורכב שכור דורש היכרות עם כבישי הכביש המהיר וחניה בכל עצירה. סיור מאורגן חוסך את כל ההיגיון הלוגיסטי הזה ומרכז חוויה של כמה שעות בלי דאגות ניווט.

באדה בינג האמיתי - סאטין דולז בלודי, ניו ג'רזי

המועדון ששימש כחזית של "באדה בינג" - מקום המפגש הבלתי רשמי של טוני סופרנו וחבורתו - הוא סאטין דולז (Satin Dolls) בעיירה לודי (Lodi), ניו ג'רזי. זהו מועדון חשפנות אמיתי הפעיל עוד לפני שהסדרה החלה, ורק החזית שלו - עם השלט הוורוד-ניאון המוכר - שימשה לצילומים; סצנות הפנים של "באדה בינג" צולמו בסטודיו נפרד.

מה רואים בפועל

הסיור עוצר מול המבנה לצילום ולא נכנס פנימה - זהו עדיין עסק פעיל ולא אטרקציה תיירותית, וההתייחסות אליו בכבוד היא חלק מהאתיקה הלא-כתובה של הסיור. מי שמכיר את הסדרה יזהה מיד את השלט ואת חזית הבניין הנמוך על שדרה עמוסה - בדיוק כפי שהוא נראה בעשרות פרקים.

למה זה עדיין עובד ככה אחרי כל כך הרבה שנים

הבחירה של יוצרי הסדרה במקום אמיתי ופעיל, במקום בהקמת תפאורה מהתחלה, היא חלק מהסיבה שהסדרה מרגישה כל כך מחוברת למציאות של ניו ג'רזי - וגם הסיבה שהמבנה עדיין עומד היום כמעט ללא שינוי, בניגוד לאתרי צילום רבים אחרים שנהרסו או שופצו.

הולסטנז - הבוקס של הסצנה האחרונה בבלומפילד

הולסטנז (Holsten's) בעיירה בלומפילד (Bloomfield), ניו ג'רזי, היא קונדיטוריה-מסעדה ותיקה שמככבת בסצנה המפורסמת ביותר של הסדרה - הרגעים האחרונים של הפרק האחרון, כשמשפחת סופרנו יושבת יחד סביב שולחן בבוקס ליד הדלת. המקום פועל כבר עשרות שנים כקונדיטוריה אמריקאית קלאסית עם דלפק גלידה, ולא שונה במיוחד עבור הצילומים.

הבוקס המדובר

הבוקס הספציפי שבו צולמה הסצנה הפך יעד עלייה לרגל בפני עצמו, ולפי דיווחי מבקרים בפורומים ובקבוצות מעריצים הוא בדרך כלל מבוקש - מומלץ לא להניח שהוא יהיה פנוי ספונטנית, במיוחד בסופי שבוע. סיורים מאורגנים בדרך כלל עוצרים בחוץ או לזמן קצר בפנים, בהתאם למדיניות המקום באותו יום.

אפשר גם לאכול שם, לא רק לצלם

בשונה מהרבה לוקיישנים אחרים בסיור, הולסטנז היא נקודה שאפשר ממש לשבת בה, להזמין תפוחי אדמה מטוגנים או גלידה, ולחוות את המקום כלקוח ולא רק כמבקר עם מצלמה - בדיוק העיקרון שמייחד סיור לוקיישנים של סדרה אמיתית מסיור לתפאורה מלאכותית.

לוקיישנים מקרדיטי הפתיחה - פיצה לנד, האיש עם המפלר וסילו העמק

קרדיטי הפתיחה האייקוניים של הסדרה, שבהם טוני נוסע מניו יורק חזרה הביתה תוך עישון סיגר, כוללים כמה נקודות ציון שרוב הסיורים משלבים במסלול: פולאסקי סקייווי (Pulaski Skyway) - הגשר המתכתי המונומנטלי שמחבר בין ניוארק לג'רזי סיטי - ופסל "האיש עם המפלר" (Muffler Man), פסל פייברגלס ענק שמחזיק מפלר רכב ועומד עוד מתקופה קודמת על כביש 1&9 מול שדה התעופה של ניוארק.

פיצה לנד ושלטי הדרך של הפרברים

עוד עצירה מוכרת היא פיצה לנד (Pizza Land) באליזבת (Elizabeth), ניו ג'רזי - שלט הפיצה הענק שמופיע לרגע בקרדיטים ועדיין עומד על הכביש. מי שנוסע בין העצירות שם לב עד כמה קרדיטי הפתיחה נאמנים לגאוגרפיה האמיתית: המסלול שהמצלמה עוברת הוא בדיוק המסלול שרכב היוצא מניו יורק לצפון ניו ג'רזי היה עובר בפועל, שלט אחרי שלט.

למה הפרטים הקטנים האלה חשובים

עבור מעריצים, הזיהוי של הפרטים האלה - סילו תעשייתי, גשר ברזל, שלט פיצה מוזנח - הוא בדיוק החוויה שהסיור מוכר: לא אתר תיירות מטופח, אלא נוף תעשייתי-פרברי אמיתי של ניו ג'רזי שהופך, דרך עדשת המצלמה של הסדרה, לאייקוני. זו גם הסיבה שהסיור הזה שונה עקרונית מכל סיור "אטרקציות" רגיל בניו יורק.

כנסיית הקהילה, רחובות קירני וסיפורו של סטריאלז

חלק מהסיורים עוצרים גם ליד כנסיית St. Cecilia's Parish, שאחראית בסדרה על אירועי הקהילה הקתולית-איטלקית של משפחת סופרנו - טקסי טבילה, לוויות וחתונות. הכנסייה עדיין פעילה כקהילה קתולית רגילה, כך שסיורים נשארים מבחוץ ומתייחסים למקום כאתר תפילה ולא כאטרקציה.

שדרת קירני והחנות שכבר לא שם

אחד האתרים שהכי הרבה מעריצים מחפשים - חנות הבשר הפיקטיבית "סטריאלז" (Satriale's) - עמד על שדרת קירני הראשית בעיירה קירני (Kearny), ניו ג'רזי, אך המבנה עצמו לא שרד את השנים שאחרי סיום הסדרה. כדאי לוודא מול מפעיל הסיור הספציפי אם התחנה עדיין כלולה במסלול בצורה כלשהי, מכיוון שהמצב בשטח משתנה עם הזמן, בניגוד לסאטין דולז והולסטנז שממשיכים לפעול כרגיל.

קירני עצמה כדמות משנה בסדרה

קירני (Kearny) היא עיירה תעשייתית-פועלית קטנה שמככבת שוב ושוב ברקע הצילומים, בדיוק בגלל האופי הלא-מיוחד שלה: רחובות מגורים פשוטים, בתי עסק משפחתיים ותשתית תעשייתית ישנה לאורך הנהר. זו בדיוק ניו ג'רזי שהסדרה בחרה להראות - לא הפרברים המהוהקים של מחוזות עשירים יותר, אלא הפרוור העובד שממנו הגיעו הדמויות.

טיפים פנימיים ממעריצים ומטיילים - מה שלא כתוב בעמוד ההזמנה

מעבר למידע הרשמי שמופיע בעמודי ההזמנה, מבקרים חוזרים ופורומים של מעריצי הסדרה חושפים כמה פרטים מעשיים שכדאי לדעת מראש.

• מקומות בסיורי הסופ"ש נוטים להתמלא מראש, במיוחד בעונת הקיץ והסתיו - הזמנה שבועיים-שלושה מראש מקטינה משמעותית את הסיכון להישאר בחוץ.
• מדריכי הסיור הם לעיתים קרובות שחקנים או קומיקאים בעצמם, ומשלבים ציטוטים וקטעי דיאלוג מהסדרה תוך כדי הנסיעה - מי שמכיר את הפרקים בעל פה נהנה מזה משמעותית יותר ממי שראה רק חלק מהעונות.
• ישיבה בצד השמאלי של האוטובוס בכיוון הנסיעה מניו יורק לניו ג'רזי נחשבת עדיפה לתצפית טובה יותר על מנהרת לינקולן וקו הרקיע של מנהטן ברגע היציאה מהעיר, לפי דיווחים חוזרים של מטיילים.
• בסאטין דולז ובהולסטנז כדאי לשמור על פרופיל נמוך בצילום - שני העסקים פעילים כרגיל, ועובדים במקום דיווחו יותר מפעם אחת על תיירים שמפריעים ללקוחות רגילים.
• מחירי הכניסה משתנים לפי עונה ולפי ביקוש; מחיר מייצג לבדיקה מול הספק בזמן ההזמנה, ולא כדאי להסתמך על מחיר ששמור בזיכרון מביקור קודם של חבר.

טיפ נוסף שחוזר בקבוצות מעריצים ברשתות החברתיות: כדאי להגיע לנקודת המפגש עם משהו לאכול או לשתות, כי הסיור עצמו לא כולל ארוחה מסודרת מלבד עצירה אופציונלית בהולסטנז - ארבע שעות על הרגליים ובאוטובוס יכולות להיות ארוכות בלי הכנה.

מידע מעשי - משך, מחיר, הזמנה וההיבט הישראלי

סיור לוקיישנים של הסופרנוס נמשך בממוצע כארבע שעות, יוצא ממנהטן ברכב אוטובוס עם קבוצה, וחוזר לאותה נקודת מוצא. למי שמעדיף חוויה אינטימית יותר או לוח זמנים גמיש, קיימת גם גרסת סיור פרטי לזוג, למשפחה או לקבוצת חברים, באותו מסלול אך בקצב ובזמנים שנקבעים מראש מול המפעיל.

ההיבט הישראלי

ישראלים שמגיעים לניו יורק מנתב"ג נוחתים לרוב ב-JFK או בניוארק (Newark) - ולמעשה שדה התעופה של ניוארק נמצא ממש ליד חלק מלוקיישני הסיור בניו ג'רזי, כך שסיור כזה מתאים גם כתחנה בדרך פנימה או החוצה מהטיול, לא רק כפעילות באמצע השהות במנהטן. נדרש אישור ESTA בתוקף מראש כמו לכל כניסה לארה"ב, ומומלץ להיערך למנהג הטיפים האמריקאי - גם בעצירות אכילה כמו הולסטנז מצפים לתשר של כ-18-20 אחוז, נורמה שמפתיעה ישראלים רבים שרגילים לתרבות טיפים צנועה יותר.

לוגיסטיקה מעשית לפני היציאה

כדאי לבדוק מראש את אפשרויות השכרת הרכב בניו יורק כאלטרנטיבה עצמאית למי שמעדיף לנווט לבד בין הלוקיישנים בניו ג'רזי, אם כי רוב המטיילים הישראלים מעדיפים את הסיור המאורגן בדיוק כדי להימנע מנהיגה בכביש מהיר לא מוכר. מי שמתארגן ליום שלם בעיר סביב הסיור יכול לשלב אותו עם ביקור באחד מהמלונות שהישראלים הכי אוהבים במנהטן, הקרובים לרוב לנקודת היציאה של הסיור באזור רובע האופנה.

אם הסיור נופל בשבת

מכיוון שסיורים רבים יוצאים בסופי שבוע, ישראלים שומרי מסורת שמתכננים ביקור סביב שבת יכולים להיעזר במדריך ליום שבת בניו יורק כדי לתכנן את שאר סוף השבוע סביב הסיור, כולל אפשרויות תפילה וארוחות בסביבת מנהטן.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• רוב הלוקיישנים נמצאים בניו ג'רזי ולא במנהטן עצמה - הסיור חוצה בפועל גבול מדינה
• סאטין דולז (באדה בינג) והולסטנז הם עסקים אמיתיים ופעילים - לא תפאורה נטושה
• מבנה חנות הבשר "סטריאלז" לא שרד את השנים ולעיתים אינו כלול עוד באופן פיזי בסיור - לבדוק מול המפעיל
• יש גרסת סיור פרטי לצד הסיור הקבוצתי הרגיל, לזוג, משפחה או קבוצת חברים
• הסיור לא כולל ארוחה מסודרת מלבד עצירה אופציונלית בהולסטנז
• מדריכים רבים הם שחקנים במקצועם ומשלבים ציטוטים וקטעי דיאלוג מהסדרה

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לצפות שכל הלוקיישנים נמצאים בהליכה ממנהטן - רובם דורשים נסיעה ממשית לניו ג'רזי
• להזמין ברגע האחרון לסוף שבוע ולגלות שאין מקום פנוי
• לצפות לכניסה לתוך "באדה בינג" - רק חזית הבניין משמשת לצילום, הפנים צולם בסטודיו
• לבלבל את הסיור הזה עם סיור כללי לרובע או לשכונות ניו יורק - מדובר בנושא תמטי שונה לגמרי
• לצלם בפרוטרוט לתוך בתים פרטיים או לתוך עסקים בלי לבקש רשות
• להגיע בלי לקחת בחשבון תשר צפוי בעצירת האוכל בהולסטנז ולהיות מופתעים ממנו

שאלות נפוצות

כמה זמן נמשך סיור לוקיישנים של הסופרנוס?

הגרסה הקבוצתית הסטנדרטית נמשכת כארבע שעות, כולל נסיעה ממנהטן, מעבר דרך מנהרת לינקולן וסבב בין למעלה מ-40 אתרים בניו ג'רזי ובחלקים מניו יורק.

האם הסיור יוצא ממנהטן?

כן, רוב הסיורים יוצאים מרובע האופנה במנהטן, ליד פסל הכפתור בפינת רחוב 39 ושדרה 7, ומשם ממשיכים לניו ג'רזי ברכב.

האם צריך לראות את כל הסדרה כדי ליהנות מהסיור?

מומלץ מאוד. הערך המרכזי של הסיור הוא זיהוי סצנות ומיקומים ספציפיים - מי שלא צפה בסדרה כלל צפוי ליהנות משמעותית פחות מהחוויה הנוסטלגית.

האם אפשר לאכול בהולסטנז כחלק מהסיור?

בהתאם למסלול ולמדיניות המקום באותו יום ניתן לעיתים לשבת ולהזמין, אך זה לא תמיד כלול כארוחה מסודרת - כדאי לבדוק מראש מול המפעיל ולהגיע עם ציפיות גמישות.

יש גרסת סיור פרטי?

כן, קיימת אופציית סיור פרטי לזוג, למשפחה או לקבוצת חברים, באותו מסלול בסיסי אך בתיאום זמנים גמיש יותר.

האם הסיור מתאים לילדים?

מכיוון שהעלילה עוסקת בפשע מאורגן ובתכנים למבוגרים, הסיור מתאים בעיקר לצופים בוגרים של הסדרה ופחות לילדים שלא צפו בה.