ניו יורק היא עיר ותיקה, וחלק גדול מהתשתית שלה נבנה הרבה לפני שנגישות הייתה שיקול. זה משתפר בהדרגה. רשות התחבורה מוסיפה מעליות לתחנות, האוטובוסים כולם מותאמים, והאתרים הגדולים מפרסמים מידע מפורט, כך שמי שמתכנן כל יום מראש יכול לראות את רוב העיר בכיסא גלגלים או בקלנועית.

הרכבת התחתית: אילו תחנות נגישות ואיך בודקים

לא כל תחנות הסאבוויי נגישות, ולכן הכלל הראשון הוא לתכנן את המסלול עם אפשרות הנסיעה הנגישה במתכנן המסלולים של רשות התחבורה, שמציע רק תחנות עם גישה מתאימה. המעליות לא תמיד עובדות. הרשות ממליצה לבדוק את מצב המעליות והמדרגות הנעות לפני כל יציאה, ואפשר גם להירשם להתראות במייל או במסרון על תקלות ושינויים.

בכל תחנה נגישה יש לפחות שער אוטומטי רחב, שנפתח בתשלום בכרטיס אשראי ללא מגע, בטלפון או בכרטיס OMNY, וכך לא צריך לעבור בקרוסלה. על הרציף כדאי לחכות באמצע, במקום שבו הכרטיסן רואה אתכם ומחזיק את הדלתות פתוחות, ובתוך הקרון למקם את הכיסא ליד אחד הקצוות ולנעול בלמים. עוד על השימוש היומיומי ב-רכבת התחתית של ניו יורק.

אוטובוסים: הדרך הכי נגישה בעיר

כל אוטובוס עירוני מצויד ברמפה, במעלון או במנגנון הנמכה, והנהג מציב את האוטובוס כך שיוכל להפעיל אותם בבטחה. הנהג גם מעגן את הכיסא. לפי רשות התחבורה אפשר לעלות עם כיסא גלגלים או קלנועית עם הפנים קדימה או אחורה, ובזמן העלייה על הרמפה ובמקום הקבוע באוטובוס צריך לנעול את הבלמים.

פרט מפתיע: נוסע שמשתמש באמצעי עזר לניידות ולא יכול להגיע לקורא התשלום מקבל מהנהג מעטפה מבוילת כדי לשלם את הנסיעה בדואר. בלילה יש עוד יתרון. בין 22:00 ל-05:00 אפשר לבקש מהנהג לרדת גם בנקודה שאינה תחנה בקווים המקומיים, אם זה בטוח, ופרטים על המסלולים יש ב-אוטובוסים בניו יורק.

פסל החירות בכיסא גלגלים: מה נגיש ומה לא

שירות הפארקים הלאומיים ממליץ בחום למבקרים עם כיסא גלגלים או קלנועית להביא אותם איתם, בגלל המרחקים בין הבידוק הביטחוני, התור למעבורת והאי עצמו. יש גם השאלה במקום. באי עצמו יש שלושה כיסאות גלגלים להשאלה חינם, לפי סדר ההגעה ובהצגת תעודה מזהה עם תמונה, במרכז המידע שנמצא בבניין הראשון משמאל ליציאה מהמעבורת.

בתוך האנדרטה יש מעליות שמגיעות עד ראש הכן, אבל בגלל העיצוב ההיסטורי כיסאות גלגלים לא מורשים במרפסת התצפית החיצונית שבראש הכן, והסיירים מכוונים היכן להשאיר אותם. לכתר אין מעלית בכלל. הדרך אליו היא 162 מדרגות צרות ותלולות מראש הכן, ולכן מי שמתקשה בהליכה יזמין כרטיס לכן בלבד.

מעבורת, גאות ושפל ומוזיאון האי

שירות הפארקים מציע לבדוק את טבלת הגאות והשפל של הנמל ביום הביקור, כי בשעות מסוימות העלייה למעבורת נוחה יותר. זה טיפ שמעט מבקרים מכירים. מי שיוצא מהצד של ניו ג׳רזי, מפארק ליברטי סטייט, צריך לדעת שהמרחק מאוהל הבידוק הביטחוני ועד נקודת העלייה למעבורת הוא כ-270 מטרים, ושכדאי לקחת אותו בחשבון בזמנים.

המוזיאון של פסל החירות באי בנוי בקומה אחת, עם סרט קצר, גלריות אינטראקטיביות ושירותים, ולמרפסת התצפית שבראשו אפשר לעלות גם במעלית. מי שמחפש שיט חינמי עם נוף לפסל יכול לשקול גם את מעבורת סטטן איילנד, שאינה עוצרת באי אבל עוברת לידו.

איך מתכננים יום נגיש במנהטן

השיטה הפשוטה היא לבנות כל יום סביב אזור אחד, לנוע בו בעיקר באוטובוס או ברגל, ולהשתמש ברכבת התחתית רק בין תחנות שבודקים מראש. זה חוסך הרבה תסכול. במנהטן הרחובות ישרים ונוחים להתמצאות, אבל עבודות בנייה ופיגומים חוסמים לפעמים קטעים, ולכן כדאי להשאיר זמן גמיש.

החורף מוסיף אתגר של שלג וקרח על המדרכות, והקיץ חם ולח, ולכן הסתיו והאביב נוחים יותר. מי שמגיע בחורף ימצא טיפים ב-ניו יורק בחורף, ומי שנוסע עם הורים מבוגרים יכול להיעזר גם ב-טיול נינוח בניו יורק לגיל השלישי.

מה ישראלים צריכים לדעת לפני הטיסה

ישראלים טסים לארצות הברית עם אישור ESTA או ויזה, וכדאי לבקש מחברת התעופה כבר בזמן ההזמנה שירות ליווי בשדה וכיסא גלגלים לעלייה למטוס ולירידה ממנו. הבקשה המוקדמת חשובה. בשדות התעופה של ניו יורק המרחקים בין השער, ביקורת הגבולות והיציאה ארוכים, ומידע על הטרמינלים והדרכים לעיר יש ב-שדה התעופה JFK.

במלונות כדאי לבקש חדר נגיש ולוודא בכתב את סוג המקלחת, את רוחב הדלתות ואת המרחק מהמעלית. זה לא מובן מאליו בעיר ותיקה. בבניינים ישנים במנהטן יש לפעמים מדרגה בכניסה, מסדרון צר או מעלית קטנה שלא מתאימה לכל כיסא, ולכן שאלה ישירה למלון עם המידות של הכיסא לפני ההזמנה חוסכת הפתעות לא נעימות.

שאלות נפוצות